ח"כ ג'בארין על רמיסת בית המשפט העליון ושחיקת הדמוקרטיה תחת ממשלת הימין

על רקע המינויים של שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, אותם קידמה שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), והמשך גל החקיקה האנטי-דמוקרטית של ממשלת הימין, שוחח 'זו הדרך' עם חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), מומחה במשפטים, על הסכנות הטמונות בתהליכי הפאשיזציה.

2017-03-07_202153

איך אתה מפרש את מינוי השופטים החדשים לבית המשפט העליון?

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הימין לכרסם במעמדם של המוסדות הציבוריים, האמורים להוות בלמים או גורמים מפקחים בפני הפגיעות בערכים דמוקרטיים. מוסדות כמו בית המשפט העליון ומערכת המשפט בכללה, מוסד מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית וכדומה – נמצאים תחת מתקפה.

מנהיגי הימין, בעיקר מהבית היהודי ומהליכוד, מדברים בריש גלי על כך, שהמצב המשפטי כיום המתיר לבג"צ לפסול חוקים ולהתערב בהחלטות שלטוניות אינו מקובל עליהם. הם שואפים לבטל את סמכות זו של בג"צ ואף הגישו מספר הצעות חוק שמטרתן להגביל את סמכות הביקורת של בג"צ על חקיקה של הכנסת. למעשה, הם אינם מקבלים את המהפכה החוקתית שהתחוללה במשפט הישראלי לפני כעשרים וחמש שנים, והם מבקשים להחזיר אותנו אחורה מהבחינה הזו. בצד הצעות החוק האלה, אנחנו עדים למסע של התקפה נמשכת על בית המשפט ועל כל פסיקה המגינה על זכויות אדם. במכלול הזה, מטרתה המידית של שרת המשפטים שקד הייתה להשפיע על ההרכב האישי של שופטי בית המשפט ולקדם לכס המשפט בעליון שופטים הידועים בעמדות שמרניות, ובמיוחד בעמדות שאינן נוטות להתערב בהליכי חקיקה או בנושאים מרכזיים על סדר יומה של הממשלה. כל המבקרים המשפטיים והפוליטיים סבורים, שהמינויים החדשים מייצגים תפיסה זו של שקד. אני חושש ממצב חדש, ששופטים בכלל המערכת השיפוטית יחשבו פעמיים לפני שהם מכריעים וישתדלו שפסיקותיהם ימצאו חן בעיני אלה האחראים לקידומם במערכת – וזו פגיעה קשה מאוד בעצמאות הרשות השופטת.

האם המצב בבית המשפט היה כל כך טוב לפני כן?

אנחנו, בשמאל הביקורתי, יודעים שכבר עכשיו בית המשפט אינו ממלא את תפקידו כראוי בהגנה על זכויות קבוצות מוחלשות. אנחנו גם רואים את התרפסות בית המשפט בכל הנושאים הקשורים בכיבוש. רבות מפסיקותיו נתנו לגיטימציה להתחזקותו של הכיבוש ולעוולותיו: בענייני התנחלויות, שליטה במשאבי הטבע הפלסטיניים, הריסת בתים, מעצרים מנהליים, עינויים וכדומה. אבל נראה שהמהלכים האחרונים נועדו לסלק גם את המעט שנותר בבית המשפט מבחינת ההגנה על זכויות האדם.

בתור משפטן אני יכול להעיד על תהליך של דעיכת האקטיביות של בית המשפט כבר מספר שנים. כמעט כל העתירות שתקפו בשנים האחרונות חקיקה גזענית כגון חוק הנכבה וחוק ועדות קבלה, וכמובן חוק איסור איחוד משפחות – נדחו. בית המשפט הופך את עצמו לפחות רלוונטי בסוגיות שהיינו מצפים שהוא ייטול בהן תפקיד מוביל.

בחברה דמוקרטית אמיתית, ההגנה על דמוקרטיה וזכויות אדם היא תפקידו המרכזי של בית המשפט העליון. אך במקום שהחברה בישראל תתקדם בכיוון חיזוק הפן הזה של הגנה על זכויות אדם, המשפט הישראלי הולך בכיוון הפוך ונמצא בנסיגה בהגנה על זכויות מיעוטים.

איך מגמה זו של החלשת בית המשפט משתלבת במהלך הפוליטי הכללי של הימין?

אי אפשר לנתק בין המגמה של החלשת בית המשפט לבין העמדות והתכניות הפוליטיות לקדם וליישם רעיונות המכרסמים בזכויות האדם. החלשת בית המשפט אמורה לאפשר יישום תכניות כמו הסיפוח הזוחל.  שינוי הכיוון של בית המשפט לפחות אקטיבי וללא רלוונטי, החקיקה של הכנסת תאפשר את יישום התכניות הללו. ראינו את זה בבירור בחוק ההסדרה: לא רק שבית המשפט הביע את הסתייגותו בעניין עמונה, אלא אפילו היועץ המשפטי הסתייג מחוק זה – והם עדיין התעקשו להעבירו. הימין מזהה שהמכשול בפניו כרגע זו אפשרות פסיקה של בית המשפט שתבטל את חוק ההסדרה. לכן הם מנסים לסמן את בית המשפט כמטרה כדי 'להקדים תרופה למכה'.

איך היית מאפיין את נקודה זו בתהליך שחיקת הדמוקרטיה?

יש תהליך מואץ של חקיקה פוגענית ואנטי דמוקרטית – חוק הטרור; החוק שמרחיב את סמכויות שר הביטחון בהוצאת צווי הגבלה ומעצרים מנהליים; חוק ההדחה; והחקיקה המוצעת שמרחיבה את סמכויות הפסילה של חברי כנסת; חוק העמותות – בכל החקיקה הזאת יש היבט של פגיעה בזכויות יסוד דמוקרטיות.

אני רוצה לקוות שהמערכת המשפטית תהיה מספיק חסינה מפני התערבויות פוליטיות מסוכנות אלה. אבל לצערי אני מתחיל לזהות בשנים האחרונות תהליך של נסיגה בנכונות בית המשפט להתערב בסוגיות זכויות אדם. כל שוחרי זכויות האדם צריכים להיות מודאגים מכך. זה לא קשור רק בזכויות המיעוט הערבי, אלא גם בקבוצות מיעוט אחרות – זכויות העובדים הזרים, הפליטים, זכויות סביבתיות. כל מערך זכויות האדם נפגע מהמגמה שהימין מוביל בשנים האחרונות. בתוך כך, ועל רקע מתקפת הריסות הבתים של הממשלה, עלינו לפעול במרץ בכל המישורים – המשפטי, הפוליטי והציבורי.

נמרוד פלשנברג

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"