מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שנכתב לבקשת ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), בדק את חלוקת תשלומי הארנונה הממשלתית לרשויות המקומיות בישראל. מהמסמך עולה כי ב-2018 שילמה המדינה לרשויות המקומיות 1.7 מיליארד שקל עבור נכסיה בתחומן: 55% מהארנונה הממשלתית משולמת ממשרדי הממשלה, והיתר (45%) מגיע מחברות ממשלתיות.

"לחברה הערבית נמאס מפירורים, מהבטחות ריקות וממנגנונים שרק מנציחים את הפער", מסר ג'בארין. "התמונה העגומה שעולה מהדו"ח היא הוכחה נוספת להדרה ואלפיה של הרשויות המקומיות הערביות". לדבריו, "בנוסף להיבט הכלכלי, הנתונים מלמדים על ניכור ממשי ורב ממדי בין האוכלוסייה הערבית למשרדי הממשלה". "קיומם של משרדים ממשלתיים וחברות ממשלתיות ביישובים הערבים יסייע, בנוסף לתקציבים הנחוצים, גם לשילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי, וכן להנגשה של השירותים ברמה הפיזית, התרבותית והלשונית בתוך היישובים הערבים", הוסיף.

מהדו"ח עולה כי המרוויחות הגדולות מהארנונה הממשלתית הן רשויות יהודיות, בפער עצום ביחס לערביות. מתוך 1.7 מיליארד השקלים שולמו מיליארד – או 61% מהסכום – ל-164 רשויות במגזר היהודי, לעומת 7.6 מיליון שקל בלבד ששולמו ל-85 רשויות ערביות. הארנונה הממשלתית היא 0.4% בלבד מסך ההכנסות שמגיעות לרשויות הערביות, שהן 14.4% מכלל הרשויות בישראל. 39% מתשלומי הארנונה הממשלתית – שהם 668 מיליון שקל – שולמו ל-18 ערים מעורבות, בהן ערים חזקות כמו תל אביב יפו. 

רק 25% מהסכום הגיע לרשויות מקומיות באשכולות סוציו–אקונומיים 1 עד 4 – הרשויות החלשות שבתחתית הסולם – ובהן ירושלים. לעומת זאת, 54% מהכנסות הארנונה הממשלתית שולמו לרשויות באשכולות 5 עד 7, ובהן חיפה, ראשון לציון, חולון וערים גדולות נוספות. קרוב ל-21% – חמישית מהסכום – הגיע לרשויות איתנות באשכולות 8 עד 10 בסולם הסוציו–אקונומי, ובהן תל אביב–יפו ורמת גן. 13% מהסכום מגיע לרשויות באשכול סוציו–אקונומי 9.