באוניברסיטת חיפה התקיים ביום רביעי שעבר יום עיון שעסק בהגותו של המרקסיסט האנטי–ציוני אברהם לאון. היה ממנהיגי השומר הצעיר בבלגיה בשנות השלושים. בדומה לחברים רבים בתנועה זו, שייצגה את הקצה השמאלי ביותר בתנועה הציונית, הפך מרקסיסט התומך במהפכה והמתנגד חריפות לציונות. לאון היה דמות בולטת בקרב התנועה הטרוצקיסטית הבלגית, ובשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל במחתרת האנטי–נאצית. נאסר בשנת 1944 ונרצח באושוויץ כשהוא בן 26 בלבד.
אברהם לאון (ראשון מימין) וחבר בסוף שנות ה-30 (צילום ארכיון: רוז')
בשנים שקדמו למותו הספיק לאון, שהיה אינטלקטואל מבריק, לכתוב את החיבור המקיף ביותר שנכתב עד לאותו מועד על אודות השאלה היהודית מנקודת מבט מרקסיסטית. בספרו "התפיסה המטריאליסטית של השאלה היהודית" טען לאון טענה מרחיקת לכת: הסיפור המוכר על תולדותיו של העם היהודי הוא מיתוס שטיפחה הציונות והעומד בסתירה למציאות ההיסטורית; הציונות היא גישה שנולדה מתוך המיתוס, ועל כן סופה להיכשל. לאון ראה בציונות "התנועה הצעירה ביותר מבין התנועות הלאומיות האירופאיות – פרי הריקבון של המשטר הקפיטליסטי".
השנה ימלאו 70 שנה להוצאה הראשונה של ספרו של לאון, וביד יערי החליטו לתרגם את הספר לראשונה לעברית. יום העיון התקיים לכבוד התרגום שיראה אור כבר בשבועות הקרובים.
בכנס השתתפו ארבעה חוקרים המתמחים בתחום הפעילות של לאון: תום נבון, סטודנט לתואר דוקטור באוניברסיטת חיפה, החוקר את הגישה המרקסיסטית לשאלת היהודים, שלאון היוא אחד ממנתחיה הידועים; טוני מייקלס, פרופ' מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון המתמחה ב"יהודים רדיקלים" בארה"ב; טל אלמליח, חוקר מאוניברסיטת חיפה הנמצא כיום בפוסט דוקטורט בהדרכתו של פרופ' דני גוטוויין; וגוטוויין עצמו, שהיה הראשון לעסוק בליאון בישראל ומשמש העורך המדעי של הספר בעברית. גוטווין ניתח את הסיבה בגללה התעלמו מלאון בבוטות בישראל, וניסה ללא הצלחה לקשור בין הגותו של ליאון לבין היבטים רלוונטיים במציאות הישראלית היום.
תום נבון הדגיש בתחילת הדיון, כי עד למחצית המאה ה-20 הזרם המרקסיסטי בהיסטוריוגרפיה היהודית היה פעיל מאוד. לדבריו, לאון קרא את חיבורו של קרל מרקס "לשאלת היהודים", בו הוא מציע לבחון "את היהודי הארצי האמיתי ולא את היהודי של שבת". אך לעבודתו של מרקס, הסתייג נבון, מגבלות רבות. בין היתר, כי מרקס לא חקר לעומק את ההיסטוריה הכלכלית והחברתית של היהודים, ובכתביו המאוחרים כתב דברים שסתרו את עבודתו המוקדמת.
על פי נבון, לאון המשיך לפתח את קו המחשבה, שבא לידי ביטוי בכרך הראשון של "הקפיטל", לפיו "היהודים הם אחד מעמי מסחר, במובן הנכון אינם מתקיימים אלא בין פרצותיו של העולם העתיק… כמו שמתקיימים היהודים בחורים ובסדקים של החברה הפולנית".
לאור זאת, לאון התייחס אל היהודים כ"עם מעמד", קרי: "קבוצה חברתית בעלת תפקיד כלכלי מוגדר", ואף ניסח את "חוק ההתבוללות": "במקום שיהודים פסקו להיות מעמד, הם איבדו את המאפיינים הדתיים והלשוניים והם התבוללו". זו השלמה לדעותיו של חוקר מרקסיסט נוסף בתחום השאלה היהודית, אבל פחות מוכר בעולם, משה כץ, שבמאמר שכתב בסוף שנות ה-30 של המאה שעברה דיבר על "חוק ההתגיירות" – על קבוצות ועמים שהצטרפו בעת העתיקה ליהדות במזרח ובמערב, כדי להיות חלק מהקבוצה החברתית.
ד"ר טל אלמליח תיאר את תפוצתו הרבה של הספר היחיד שפרסם לאון. בגל הראשון, לאחר מלחמת העולם השנייה, הופיעו מהדורות בצרפתית, בפורטוגזית, באנגלית ובספרדית. בגל השני, החל באמצע שנות ה-60, ראו אור מהדורות נוספות לאלה שכבר פורסמו והספר תורגם גם לערבית, לשבדית, לגרמנית, ליפנית ועוד. "הספר זכה בתפוצה רבה גם בקרב חוגים ציוניים במערב", סיפר.
א"ד
לעיון בגרסה המקוונת של "התפיסה המטריאליסטית של השאלה היהודית" בשפה
