לפי החלטת משרד החינוך, יבוטלו בשנה הבאה התקנים המקנים לילדים אלרגנים קבלת השגחה צמודה מסייעות רפואיות. הסייעות מאפשרות את השתלבותם במערכת החינוך הרגילה, תוך הימנעות מחומרים אסורים ומתן טיפול בהתקף אלרגי כשזה פורץ. "אם לא יהיו סייעות, לא נשלח את הילדים לשנת הלימודים הקרובה", מסרה נעמה קציר שמואלי, ממובילות מאבק ההורים, ל"דבר ראשון" (25.6).

כבר שלושה שבועות שמפגינים מאות הורים וילדים מדי מוצ"ש אל מול ביתו של שר החינוך נפתלי בנט ברעננה ומחוץ למשרד ראש הממשלה בירושלים. עם תום שנת הלימודים השבוע, מבינים ההורים כי בחופש הגדול כבר קשה  יהיה למצוא "עם מי לדבר" במשרד החינוך, ונוכח הדחיפות וקוצר הזמן, עלה המאבק שלב. ארגוני ההורים מאיימים לפנות לבג"ץ אם לא תימצא פריצת דרך בהקדם.

המדיניות החדשה של השר בנט היא צעד נוסף בכיוון הפרטה מוחלטת של שירותי החינוך והבריאות. האחריות לבריאות התלמידים מוטלת עתה, לכאורה, על כתפיהן של הגננות והמורות. ואולם, בפועל ברור כי בהיעדר הכשרה או כוח אדם נוסף, אלה אינן יכולות לשאת באחריות ל-30 ילדים בכיתה (במקרה הטוב) וגם לדאוג לצרכים הרפואיים של הילדים הרגישים. הברירה שמציב השר בנט בפני ההורים: ממנו במיטב כספכם סייעות פרטיות, או תעמידו את הילדים בסכנת חיים של ממש (או שתוותרו על השכלתם).

בינתיים, נחשפות עוד ועוד עדויות מצולמות וכתובות מגני ילדים ומפעוטונים. אלה חושפות מציאות יומיומית של אלימות קשה המופנית כלפי פעוטות וילדים בגיל הרך. כ-6,000 מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות עד גיל שלוש פועלים בישראל, ורק על שליש מהם מפקחת המדינה. כלומר, למעלה מ-4,000 מעונות ומשפחתונים בישראל אינם זוכים כלל בביקורים של פקחי משרד החינוך או הרשויות המקומיות. ילדים בגיל זה מתקשים לספר להוריהם מה שקורה להם. להורים עצמם אין מידע על מידת מקצועיות הצוות ועל רמת המזון, וללא מצלמות, הם אינם מודעים לפגיעה פיזית בילדים.

באחד מ-4,400 הפעוטונים הבלתי-מפוקחים, נמחצה למוות – לפי חשדות המשטרה – יסמין וינטה בת השנתיים. הסייעת, אינה סקובנקו, הואשמה בהריגתה, אך סוגיית הפיקוח על הגנים הפרטיים נותרה בלא מענה. כך גם קרה בגבעתיים, כאשר צוות הסייעות ב"גן מתוק" נחקר בחשד לתקיפת פעוטות חסרי ישע, אך דיון ממשי בסוגיית הבעלות הפרטית והפיקוח הממשלתי אפילו לא עמד על הפרק.

מנהלי הגנים, משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר והעמותות המפעילות את המשפחתונים והפעוטונים  מטילים  את  האחריות  זה  על  זה.  החיפוש אחר אשמים בלעדיים ואחר שערוריות מתוקשרות היטב, מאפשר לכל אלה לחמוק מנתינת הדין ולהפיל את האחריות במלואה על עובדי ועובדות הגנים (שהתעללו או שעמדו מנגד ולא פעלו למנוע את האלימות). בשבוע שעבר הפגינו מאות הורים ב-20 מוקדים ברחבי הארץ כדי לחולל שינוי חקיקתי ולהגביר את הפיקוח על גני ילדים.

על קרקע זו מתנהל גם מאבק עובדי ההוראה בתכנית "שלבים", מסגרת לימודית לכ-5,000 ילדים הנאלצים ללמוד בבית בשל מחלות. ועד עובדי התכנית, המאוגדים בכוח לעובדים, הכריז בשבוע שעבר (21.6) על השבתה בת יום אחד של כ-600 המורים, קלינאי התקשורת, הסייעות והמטפלים הפרא-רפואיים.

גם כאן, אנו עדים להסרת אחריות מצד המדינה ולהעברתה לידי החברה "קדימה מדע", המספקת מסגרת חינוכית לאותם אלפי ילדים. ובשל צרכיה לעמוד בתנאי המכרז – מנצלת את עובדיה ו"חוסכת" על חשבון תנאי המועסקים והתלמידים. בקרוב, טען משרד החינוך, יתבצע מכרז נוסף שיוציא מידיה של חברה זו את השליטה בתכנית ויעבירה לגורם פרטי אחר. אילנה יוחננוב, מורה וחברת ועד עובדי התכנית, מסרה כי "דרישותינו בסיסיות בהחלט: 12 משכורות בשנה, ידיעה כי תימצא לנו תעסוקה גם בחודשי החופש הגדול וקרן השתלמות".

הסכנה בה מצויים הילדים האלרגנים, כמו תופעת ההתעללות בפעוטונים חסרי הפיקוח וכן ההעסקה הנצלנית של מורי ועובדי הקבלן הרבים, נטועות כולן במדיניות ארוכת שנים של הפרטת החינוך. בין אם אלה תקנים חסרים של מפקחים או של סייעות, ובין אם אלה הפקעת ניהול הגנים מידי המדינה והעברתו לידי עמותות המגזר השלישי והחברות הפרטיות, משלמים ילדים, מורים והורים את מחיר הניאו-ליברליזם שמקדם השר בנט, שאף הקצין את דרכם של קודמיו.

יוסף לאור

הרשימה עומדת לתהפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב