הדיונים סביב חוק הלאום לא נפסקו גם היום (ראשון) במסגרת הוועדה המיוחדת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד). הוועדה אמורה הייתה להצביע על מאות ההסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה, ולאחר מכן לאשר לקראת הקריאה השנייה והשלישית נוסח של חוק הלאום שיהיה מקובל על כל סיעות הקואליציה. אך הישיבה הסתיימה בשעות הצהריים ללא הסכמות בין מרכיבי הקואליציה הימנית שבשלטון לבין האופוזיציה לבין מפלגות הקואליציה עצמן. הכנסת תצא בסוף השבוע לפגרת קיץ ארוכה, ובקואליציה עושים מאמץ להעביר כבר מחר בקריאה שנייה ושלישית את חוק הלאום הגזעני ולמנוע משבר סביב חוק הגיוס. אך אין כל ודאות לכן.

חברי הכנסת איימן עודה ועאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) ומוסי רז (מרצ) בהפגנה שנערה אמש בתל–אביב נגד חוק הלאום (צילום: אקטיבסטילס)

בין סלעי המחלקות בימין: פשרה שמציע השר יריב לוין מהליכוד גבי סעיף האפרטהייד בחוק הלאום. המכשול העיקרי בדרך לאישור החוק הוא סעיף 7 ב', הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". בדיון שנערך הבוקר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שרי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, התגלו אי הסכמות לגבי הנוסח החדש, שקבע כי "המדינה תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית, באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון". בבית היהודי רואים בעיה חמורה בנסיגה של נתניהו מסעיף "ייהוד הגליל והנגב" ובין הצדדים מתנהל המו"מ על נוסח הצעת החוק.

השר לוין אמר כי "חוק הלאום הוא חוק חשוב ביותר. הוא לא מושלם, אבל אנו עדים לרגע היסטורי בו ניתן לקבוע בחוק יסוד עקרונות מהותיים שמשיבים את משקלם של ערכי הציונות כערכי יסוד של המדינה, ומתקנים לראשונה את מגמת השחיקה המתמשכת במעמדם של עקרונות אלה בפסיקות בית המשפט".

בימין הקיצוני והקלריקאלי מתחו ביקורת חריפה על הנוסח החדש וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אף כינה אותה כניעה. "מי שלא יודע להגן על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית באופן מעשי שיחזיר את המפתחות וילך הביתה. הניסיונות של נתניהו ומנדנבליט לסרס את חוק יסוד הלאום ולרוקן אותו מתוכן מעשי הן התקפלות אחת יותר מדי. הציונות התבססה מאז ומעולם על הקמת התיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל מתוך הכרה בעובדת היסוד ולפיה במקום בו עוברת המחרשה עובר הביטחון ועוברת הריבונות".

לדבריו, "חוק יסוד הלאום נועד לתקן את העיוות שיצר בג"ץ בעזרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והפך את הציונות לשטח המת של המדינה והמדיניות. נתניהו התקפל במסתננים, התקפל מול טרור העפיפונים, ועכשיו מקפל אותנו גם בחוק הלאום ומתכחש לערכי הציונות הבסיסיים ביותר. מי שלא מסוגל בשנת 2018 להוציא מפיו את המילים יהוד הנגב והגליל איבד את זה."

בדיון שנערך הבוקר אמר ח"כ דב חנין (חד"ש–הרשימה המשותפת) "בעוד שהניסוח הקודם היה כאילו ניטרלי וקבע כי אפשריים ישובים נבדלים לכל קבוצה, בסגנון המודל הצבוע של חוקי האפרטהייד משנת 1950 בדרום אפריקה, עכשיו המרצע יצא מן השק ונאמר באופן מפורש – רק ליהודים תהיה מותרת התיישבות נפרדת. מודל של גזענות בלתי מוסווית המתאים רק לשליטים מושחתים  שאיבדו כל בושה".

בתוך כך, סיכמו בימין להוסיף לנוסח המקורי של סעיף המטרה בחוק הלאום את המילה "דתית", כך שייכתב "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מימש את זכותו הטבעית, התרבותית, ההיסטורית והדתית להגדרה עצמית".

נציגי הסיעות החרדיות הביעו במהלך הדיונים על חוק הלאום את הסתייגויותם מחוק יסוד שבעתיד בג"ץ עלול לפרש אותו נגד הציבור שלהם, אולם בשבוע שעבר רמז ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), בתוכנית הרדיו "כאן מורשת", על "דיל" עם הליכוד בסוגיה זו. "נתמוך בחוק הלאום אף שיש שם דברים שדעתנו לא נוחה. כך זה בהסכם הקואליציוני שאף אחד לא רוצה אותו, אתה מקבל את חוק הגיור שאף אחד לא רוצה אותו", הסביר מרגי. "אתה מקבל את מתווה הכותל בלי שאף אחד רוצה אותו, אז אתה צריך לתת גם כן, וכדאי שאנחנו החרדים נדע גם לתת לפעמים", הוסיף.

יוזם חוק הלאום, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אמר בסוף השבוע: "שמחתי לשמוע את השר כחלון מודיע על תמיכתו בחוק הלאום שיזמתי ואני מודה לו על כך. בקריאה הראשונה העברנו את החוק ברוב של 64 ח"כים, ואני משוכנע כי בשבוע הבא, בעזרת השם, נעביר אותו בכנסת ברוב מוחץ יותר". יצוין כי מאחר שמדובר בחוק יסוד, יש צורך ברוב של 61 ח"כים לפחות כדי לאשרו בקריאה שנייה ושלישית.