התכנית הכלכלית של טראמפ: הנצחת הכיבוש

הבית הלבן פרסם במוצאי שבת (22.6) את החלק הכלכלי של "עסקת המאה" (ר' שער גיליון זה). התכנית, מבית היוצר של ממשל טראמפ, מתבססת על הקמת קרן בינלאומית שתשקיע כ-50 מיליארד דולר בפרויקטים "לשיפור הכלכלה הפלסטינית". מרבית הסכום, כ-28 מיליארד דולר, מיועדת להשקעה ישירה בעזה ובגדה המערבית, ושאר הסכום יושקע לטובת הבורגנות המקומית בפרויקטים בירדן, במצרים ובמדינות נוספות באזור. כל ההשקעות והפרויקטים יהיו, כמובן, תחת הגמוניה אמריקאית.

2019-06-26_200655

התכנית עמדה במוקד הדיונים בוועידה הכלכלית של הבית הלבן שנפתחה השבוע (25.6) בבחריין. בוועידה לא השתתפו נציגים רשמיים של ישראל או של הפלסטינים, אך השתתפו בה נציגים של כמה מדינות ערביות ושל הממשל האמריקאי. בבית הלבן מעוניינים לקבל מהמדינות משתתפות הכינוס, בעיקר מסעודיה, מקטאר ומאיחוד האמירויות, התחייבויות למימון פרויקטים אלה. בבית הלבן הבטיחו: "התכנית המלאה, לרבות הפרק הפוליטי-מדיני שלה, תתפרסם רק לאחר הבחירות בישראל".

התכנית כוללת השקעה של כמיליארד דולר בשיפור מעברי הגבול של הפלסטינים. זאת כדי "להקל על מעבר אנשים וסחורות". הכוונה היא למעבר אלנבי שמחבר את הגדה המערבית לירדן, כמו גם למעברי הגבול בין רצועת עזה לישראל ולמצרים. ייתכן שמושג זה כולל גם התייחסות למעברי גבול עתידיים שיוקמו בין הרשות הפלסטינית לישראל, אולם בבית הלבן השתדלו להימנע במסמך הנוכחי מכל ביטוי העשוי לרמוז על ההיבט המדיני.

במסמך, כצפוי, אינן מוזכרות תנועת חמאס, ההתנחלויות או המדינה הפלסטינית העתידית. ובהיעדר מדינה פלסטינית, התכנית מטילה את כובד הפיתוח הכלכלי "על המגזר הפרטי". כלומר, הבית הלבן מפלל כי הבורגנות הפלסטינית, באמצעות פיתוח הקפיטליזם, תנרמל את יחסיה עם ישראל ותפתח את המשק. זה חלומן הרטוב של כל ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו: הקפיטליזם "יתקן" את מה שמדי יום שובר הכיבוש הישראלי.

התכנית המוצעת מתיישרת עם המצב הקולוניאלי, לפיו יימשך "איחוד המכס" הקיים המעניק לישראל שליטה בלעדית על הגבולות החיצוניים ועל גביית מסי הייבוא והמע"מ. שליטה זו מעניקה לישראל אפשרות לעכב את העברת המסים שגבתה עבור הרשות הפלסטינית, או לאיים בכך כאמצעי לחץ וענישה. ישראל נקטה צעד זה פעמים מספר (ונוקטת בו כעת), וכך פוגעת קשות ביכולת התפקוד של המערכות הציבוריות בשטחים.

לפי תכנית טראמפ, הסחר הפלסטיני עם העולם ימשיך להתנהל דרך נמלי הים והתעופה הישראליים, או דרך מעברי הגבול המחברים את הרשות הפלסטינית עם מצרים וירדן והנמצאים אף הם בשליטה ישראלית.

תלות זו של הפלסטינים בקבלת אישור ישראלי לקיום מסחר גורמת נזקים אדירים לכלכלה הפלסטינית בכל פעם שישראל מטילה סגר מוחלט על השטחים ומבטלת את כל האישורים, כפי שקרה בתדירות גבוהה מאז אמצע שנות התשעים. איחוד המכס, שנועד להבטיח זרימה חופשית של עובדים, לא מנע מישראל לאסור במפורש על כניסת עובדים פלסטינים לתחומה. מדיניות זו גרמה לצמצום ניכר בהכנסות האוכלוסייה הפלסטינית מעבודה בישראל ולעלייה ניכרת בעוני ובאבטלה. לכך אין התייחסות במסמך טראמפ.

 

קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזביץ, הגנרל הפרוסי הנחשב למייסד תורת הלחימה המודרנית, טען בתחילת המאה ה-19 כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". עתה אפשר להוסיף לגבי ישראל והעם הפלסטיני, כי "הכיבוש הוא הכלכלה הקפיטליסטית אבל באמצעים אחרים".

מאז יוני 1967, רואה ישראל במשק הפלסטיני חצר אחורית שלה. מאז תום מלחמת יוני 1967, שבוי המשק הפלסטיני  בידי ישראל, כפי שהגדירו זאת כלכלנים ישראלים רבים. הפרויקט הקולוניאלי-קפיטליסטי הישראלי שהחל ב-1967 נמשך עד ימינו, ואף חצה ללא פגע את השינויים העמוקים שהתחוללו במשק הישראלי במרוצת השנים. תכנית טראמפ לא נועדה אלא להנציח כיבוש זה.

 

אפרים דוידי