הפתעות רבות נתגלו בשבוע שעבר בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, עם חידוש החקירה בדבר בירור נסיבות מותו של התובע הפדרלי אלברטו ניסמן לפני שש שנים. גופתו של ניסמן נמצאה ב-18 בינואר 2015 בביתו באחת משכונות היוקרה של העיר עם אקדח בידו. למחרת אמור היה ניסמן להופיע בפני הקונגרס בשימוע בדלתיים סגורות, על מנת להציג את האשמותיו נגד הנשיאה דאז קריסטינה פרננדס, כעת סגנית נשיא ארגנטינה.
"כולנו ניסמן", משמרת אנשי ימין בבואנוס איירס לאחר התאבדותו של התובע הארגנטיני (צילום: פרסנסיה)
עו"ד ניסמן היה התובע הממונה על חקירת הפיגוע ב-1994 בבניין קהילה היהודית בבואנוס איירס בו נהרגו 85 בני אדם. בדו"ח טען ניסמן כי פרננדס ושר החוץ הקטור טימרמן ניהלו ערוץ חשאי עם איראן, על מנת שלא להגיש כתבי אישום נגד החשודים בהטמנת הפצצה. לדבריו, פרננדס העדיפה לנרמל את היחסים עם איראן, על מנת שתוכל להתחיל לייבא ממנה נפט בתמורה לייצוא חיטה. עם זאת, לא נמצאו עדויות כלשהן על עסקה בין טימרמן, שנפטר בינתיים מסרטן, לבין טהראן.
בעת מותו של ניסמן הייתה הדירה נעולה מבפנים, ופורץ מנעולים הוזמן לפרוץ אותה. אקדח טוטו (קליבר 0.22) ותרמיל של קליע נמצאו סמוך לגופה: ניסמן נמצא ירוי בראשו, והימין טוען כי הוא נרצח. למחרת הגילוי, פרסם משרד החוץ בירושלים הודעה בזו הלשון: "ניסמן, משפטן אמיץ ובעל שיעור קומה, לוחם ללא חת למען הצדק, פעל בנחישות רבה לחשיפת זהותם של מבצעי הפיגוע ושולחיהם. מדינת ישראל מביעה תקווה ששלטונות ארגנטינה ימשיכו בפעילותו של ניסמן ויעשו כל מאמץ אפשרי למיצוי הדין עם האחראים לפיגועים בארגנטינה".
קשרים ארוכים עם המוסד
הודעת משרד החוץ אינה מקרית. ניסמן קיים קשרים ארוכים עם הממסד הישראלי, כולל שירותי הביטחון, ואף ביקר בארץ בכמה הזדמנויות. הקשרים נודעו ביוני אשתקד בראיון גדוש אי–דיוקים של איש המוסד לשעבר, עוזי שעיה, עם אילנה דיין בתוכנית "עובדה" בערוץ 12. בראיון חשף שעיה כיצד ימים ספורים לפני מותו העביר לניסמן מעטפה ובה מסמכים המפלילים לכאורה את הנשיאה פרננדס בשחיתות. במהלך הריאיון אמר שעיה: "העברתי חומרים שלכאורה נגעו לכל מיני העברות כספים של בכירים ארגנטינאים שקושרים אותם עם איראן". שעיה לא הציג בדל ראיה, ועולה חשש שמידע זה מופרך מעיקרו.
שעיה הכיר את ניסמן בתחילת שנות ה-2000 במסגרת עבודתו בשב"כ ולאחר מכן במוסד. שעיה ציין כי חידש את הקשר עם התובע כשנתיים לפני מותו והזין אותו בחומרים, הפעם לטובת קפיטליסטים אמריקאים, קרן הגידור "אליוט מנג'מנט", המספסרת בין היתר בחוב החיצוני של ארגנטינה. "אליוט מנג'מנט" היא קרן שתרה אחר עסקים ברחבי העולם. בישראל היא החזיקה ב-2019-2018 ב-5% ממניות חברת בזק המופרטת. בגרמניה היא רכשה בעבר נתח נכבד ממניות תיסנקרופ הבונה את הצוללות עבור חיל הים, עסקה בה נחשד ראש הממשלה בנימין נתניהו במעשי שחיתות. קרן הענק מנהלת זה שנים קרב משפטי ממושך כדי לגבות מממשלת ארגנטינה חוב של מיליארדי דולרים. הנשיאה לשעבר פרננדס, בדומה לבן זוגה, נשיא ארגנטינה המנוח נסטור קירשנר, התנגדה לתשלום החוב לחברה ואף כינתה אותה "קרן אוכלי נבלות". בכך הפכה מכשול בפני בעלי ההון האמריקאים בדרכם להחזר החוב.
איש המוסד הבהיר שלא פעל עבור הקרן ישירות, אלא עבור חברת חקירות אמריקאית שנתנה שירותים לבעלי הקרן, המיליארדר היהודי פול סינגר. סינגר הוא אחד התורמים הגדולים לנשיא היוצא דונלד טראמפ, יחד עם שותפו העסקי וידידו שלדון אדלסון המנוח, פטרונו לשעבר של נתניהו. סינגר גם מממן בישראל את העמותה "סטארט–אפ ניישן סנטרל" שמטרתה לחשוף את ישראל בפני בעלי הון בחו"ל וחברות טכנולוגיה אמריקאיות. לדברי שעיה, האינטרס של הקרן היה לקבל את הכסף "שממשלת ארגנטינה חייבת לה", והחומרים שנאספו על הנשיאה אמורים היו לקדם זאת.
לכובע שלו לפחות שלוש פינות
מהפרסומים עולה שלעובד המדינה עו"ד ניסמן היו כובעים רבים וידידים ברחבי העולם, ואלה דאגו לו היטב. לאחר ההתאבדות עלתה השאלה: הייתכן שתובע המשתכר משכורת צנועה יכול להרשות לעצמו להתגורר באחד מבנייני היוקרה של בירת ארגנטינה? אך מדובר לא רק במגורים ראוותניים. חוקרי המס בארה"ב החלו לגלות עניין בחשבונו בבנק מריל לינץ' בניו יורק, בו הופקדו כ-600 אלף דולר בין 2012 ל-2014, בין היתר מחשבונות מישראל ואף מחברה שפעלה בהונג קונג ונסגרה מאז. עוד נמצאו בבעלות ניסמן דירה בפלורידה, ארה"ב; שתי דירות נוספות בבואנוס איירס, חלקות אדמה בעיירת הנופש היוקרתית פונטה דל אסטה באורוגואי ושלוש כספות בבנקים – שרוקנו מייד לאחר מותו על ידו אמו.
אך העברת הכספים התמוהה ביותר מקורה בעיתון "ישראל היום" של משפחת אדלסון. העיתון הפקיד לטובת ניסמן יותר מ-282 אלף דולר, כך לפי תחקיר של העיתונאי ברנרדו ורביצקי. הכספים הופקדו בין 2010 ל-2014 בסניף בנק הפועלים בעיר קולוניה הציורית באורוגואי. סניף זה נסגר בינתיים, לאחר ששימש במשך שנים רבות צינור להברחת הון של יהודים עשירים באמריקה הלטינית. במקרה או שלא, הסניף נסגר כחודש לאחר מותו של ניסמן.
נמרוד עובד
