השביתה הממושכת (שמונה שבועות!) במכללות הציבוריות השיגה הישגים ללא תקדים, הבאים לידי ביטוי בהסכם העקרונות שנחתם בתום המו"מ בין נציגים של איגוד הסגל האקדמי במכללות בארגון כוח לעובדים, של הוועדה לתקצוב ולתכון של ההשכלה הגבוהה (ות"ת), של ועד ראשי המכללות (ור"מ) ושל משרד האוצר.
השביתה מוכיחה שוב שההתארגנות עובדים ונחישותם במאבק היא תנאי ללא תחליף במערכה לשיפור תנאי עבודה ושכר. לפני כשלוש שנים החליטו המרצות והמרצים במכללות הציבוריות להתאחד במאבק משותף מתוך הכרה כי היכולת לשנות ברמת המכללה הבודדת – מוגבלת. מסקנה זאת נבעה ממציאות בה אלפי המרצים במכללות הציבוריות סובלים מבעיות דומות: תנאי ההעסקה ירודים, מעמד רעוע של סגל "זוטר" ו"מן החוץ" בלא קשר לתרומתם החשובה למוסדות. במשך שלוש השנים שחלפו הם ניהלו מו"מ ארצי (לא מקומי) כדי לשפר את תנאי העסקה בכל 13 המכללות המאוגדות, מכנרת בצפון ועד ספיר בדרום.
לדברי האיגוד "לאחר כישלון המו"מ, פרצה שביתה שנמשכה שמונה שבועות, בה גילינו את נחישות חברי הסגלים לשנות אחת ולתמיד את תנאי העסקתם למרות המחיר הכלכלי הכבד – במיוחד בעת משבר הקורונה. ומה שמדהים באמת – גילינו ציבור סטודנטים מרשים שהבין, למרות המחיר האישי, כי מאבק המרצים הוא תוצר של כמעט 30 שנות העסקה פוגענית, והבין לא פחות כי שמירה על סטנדרטיים אקדמאיים ראויים מחייבת תנאי העסקה ראויים".
ממורים מן החוץ לסגל עמית
לפי דיווח האיגוד לחבריו אחת ההסכמות העיקריות, שטרם תורגמו להסכם קיבוצי מחייב, היא האפשרות שיציעו למרצים ברובם לעבור מן המעמד הפוגעני של "מורים מן החוץ" אל מעמד משופר של "סגל עמית", ממנו נהנו עד היום מעטים. המשמעות היא שאלפי מרצות ומרצים, עד היום לא הייתה לוותק שלהם משמעות, יועסקו מעתה לפי היקף משרה ובשכר המושפע מהוותק שצברו בעבודתם. מרצים אלה ייהנו לראשונה מרצף תעסוקתי, מהפרשות לקרן השתלמות ועוד.
עד היום הועסקו חברי הסגלים בתנאי חוסר ודאות מקוממים באשר לפתיחת קורסים או לביטולם (גם לאחר תחילת הסמסטר!). ההסכם יבטיח הודעות שיבוץ לשנת הלימודים הקרובה כבר בראשית הקיץ, פיצוי בגין ביטול קורס, הליכי ערעור על החלטות, הזדמנות לסמסטר שיפור, מנגנון הזדמנויות שיבוץ מוקדם לקורסים קיימים וחדשים, חוזה דו–שנתי למרצים ותיקים, ועוד. כן הושג שיפור משמעותי בשכר המתרגלים במרבית המכללות. בכמה מהמכללות, יעלה שכרם של מרצים שהועסקו כ"סגל עמית" ב-15% וההפרשה לפנסיה לכלל המרצים תעלה במחצית האחוז.
הוסרה מעל סדר היום במלואה טענת האוצר המוזרה בדבר "חריגות" שכר כביכול. זאת מבלי שמרצים יידרשו להשיב שכר שקיבלו, ותוך גיבוש מנגנוני שימור שכר אשר ימנעו פגיעה עתידית בשכרם. סעיף נוסף בהבנות עוסק בהשקעה בפיתוח המקצועי של סגלי ההוראה, שכן עד להסכם לא נהנו המרצים "הזוטרים" כמעט מתקציבים לפיתוח מקצועי. עתה יוקצה תקציב להשקעה בקידום המקצועי של המרצות והמרצים במכללות. אלה הישגים לא מעטים לשביתה הארוכה שלוותה בהפגנות רבות, ולמרות היעדר סולידריות ממשית (ברוב המקרים) מצד הסגלים הבכירים.
היעדר הסולידריות אפיין גם את השביתות של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות וארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות בתחילת שנת הלימודים 2019-2018. פיצולם של ארגוני הסגל השונים פוגע בכלל עובדי ההוראה בהשכלה הגבוהה.
לא לפיצול, כן לאחדות
אין זה סוד שבשנים האחרונות ניסו ראשי האוניברסיטאות והמכללות, בעידודו הפעיל של משרד האוצר, לפורר את ארגוני המרצים והשיגו בכך הצלחה חלקית). כפועל יוצא מן הבידול בקרב המועסקים בהוראה ובמחקר בהשכלה הגבוהה, ישנם ארגוני סגל זוטר ובכיר באוניברסיטאות (שפעם פעלו במסגרת מאוחדת), וכך גם במכללות. מכללת ספיר ומכללת אשקלון הן היחידות בין כלל האוניברסיטאות והמכללות בהן פועל ארגון סגל הוראה מאוחד ולוחמני.
פרט למכללות הציבוריות, התארגנויות המרצים המקומיות מקיימות ביניהן יחסים רופפים בלבד, וזו נסיגה משמעותית לעומת השנים בהן פעלו כל ארגוני הסגל הזוטר והבכיר באוניברסיטאות כמקשה אחת וחתמו על הסכמי עבודה ענפיים (להבדיל מהסכמים מקומיים). קיימת אמנם מועצה מתאמת של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות, אך זו אינה מגלה סולידריות עם יתר עובדי ההשכלה הגבוהה.
הפיצול הוא כניעה לתכתיבי האוצר והמעסיקים. נחוצה בדחיפות הקמה של איגוד עובדי הוראה שיקיף את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה. רק איגוד חזק על אלפי חברותיו וחבריו יוכל לקדם את מעמדם של המרצים ולגבור על הגישה הניאו–ליברלית שמשליט משרד האוצר בהשכלה הגבוהה. המשימה של הקמת איגוד מקצועי אחד לכלל עובדי ההוראה בהשכלה הגבוה לא תהיה קלה ולא תושלם במהירות. אבל איגוד כזה הוא צו השעה – לטובת כלל עובדי ההוראה והסטודנטים. המאבק במכללות הציבוריות בחודשים האחרונים מעיד כי מאבק ארצי הוא אפשרי ונושא פירות.
אפרים דוידי
