לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הכריז הסגל הבכיר ב-17 מכללות ציבוריות על השבתת הלימודים. ברובן התחדשה שנת הלימודים, אך במכללה האקדמית תל–אביב – יפו עוד לא חזרה למסלולה הרגיל. בעוד שביתת המכללות הארצית נסתיימה לאחר שהמרצים השובתים הגיעו להבנות עם משרד האוצר, המוסדות האקדמיים בעיר תל–אביב הוחרגו מההסכם שנחתם.
האווירה במכללה האקדמית ת"א–יפו עכורה. אגודת הסטודנטים מסרבת לתמוך במרצים השובתים, ואף יצאה בקריאה נגד השביתה. שוחחתי עם סטודנט שעמד בעבר בראש תא הסטודנטים "אופק" (מטעם מפלגת העבודה). הוא גילה לי כי אגודת הסטודנטים חוששת מצעדים שתנקוט ההנהלה נגדה ומקיצוצים בתקציביה הענפים, ועל כן היא מתייצבת לצד ההנהלה ומסרבת להעניק גיבוי לשביתה הצודקת של המרצים. האגודה, לה משאבים רבים, מנהלת קמפיין ברחבי הרשת והקמפוס, ומפיצה את הסיסמא: "אנחנו לא קלף מיקוח". אחד המרצים, חבר סגל בכיר, כבר הודיע כי הוא חוזר ללמד ושובר את השביתה. קיים חשש כי מרצים נוספים יעשו כן.
כבר בתום שנת הלימודים הקודמת הודיעו הסגל המנהלי, הזוטר והבכיר כי הם עתידים להשבית את הלימודים. שלטים הנושאים את הכיתוב "כאן שובתים" נתלו ברחבי הקמפוס וצעדים ארגוניים ננקטו. האווירה במסדרונות המכללה, על רקע תקופת המבחנים המלחיצה, נעשתה מתוחה יותר ויותר. הנהלת המכללה פנתה לסטודנטים וציינה שהיא עושה כל שביכולתה כדי לסיים את השביתה, אך "דרישותי הסגל המנהלי אינן ריאליות". אגודת הסטודנטים במכללה התייצבה כבר אז לימינה של ההנהלה, ואף ארגנה הפגנה בקיץ בדרישה מהמרצים להפסיק את העיצומים.
חברי ואני סטודנטים התומכים בשביתת המרצים, תוהים כיצד נוכל לסייע למרצים. המכללה מיישמת את ההיגיון הניאו–ליברלי באופן עמוק: היא רואה
בעצמה ספקית של שירותים לציבור הסטודנטים ותו לא, ובתוך כך משסה את המרצים והסטודנטים אלה באלה. אגודת הסטודנטים, גוף האמור לייצג אותנו נאמנה, דורש מהמרצים לא לנקוט בצעדים ארגוניים מפני שהם, המרצים, מחויבים לסטודנטים ולאותו "שירות" שהם מספקים עבורנו. זאת תוך שיתוף פעולה עם הנהלת המכללה המנצלת עובדים.
אין הצדקה להעסקה פוגענית ונצלנית, ובמקרה זה השביתה הכרחית. אין להתעלם מהמחיר אותו סטודנטים "משלמים" בטווח הקצר (ביטול שיעורים שיתקיימו במועד אחר, עיכובים בבדיקת המטלות האקדמיות וכן הלאה). אך את הכעס על הסטודנטים להפנות נגד ההנהלה ולהפגין סולידריות, הנובעת מההבנה כי הניצול אותו חווים המרצים כעת בשוק העבודה יהיה מנת חלקנו, בוגרי האקדמיה, בעוד שנים מספר.
זוהר אלון
