הרשימה המשותפת: פתק הצבעה אחד בלבד מבטיח עמדה עקבית למען שלום, שוויון וצדק חברתי 

ביום שלישי הקרוב אפשר יהיה, סוף סוף, לסלק את בנימין נתניהו מהשלטון. ממעון ראש הממשלה ברחוב בלפור הישר לכלא מעשיהו – זה המסלול שאנו מאחלים לנתניהו. זה הכרחי ואף אפשרי. ההוכחה: חוק המצלמות הגזעני, שיזם וקידם ראש הממשלה נתניהו, נפל ביום שני השבוע בתום דיון סוער בוועדה המסדרת של הכנסת (עוד על כך – ר' עמוד 8 בגיליון השבוע של "זו הדרך"). יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), מסר בתום הדיון: "חוק המצלמות נפל ונתניהו יוצא לקרב מאסף נגד החברה הערבית, מערכת המשפט והמרחב הדמוקרטי כולו. מופע ההתקרבנות של ביבי מגיע לסופו. ניפגש בקלפי".

כפי שכתבה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) בעמוד 3 בגיליון השבוע של "זו הדרך", השיח הפוליטי מתרכז בהחלפת השלטון – אך לא בהחלפת מדיניות השלטון. הוא מתרכז בהרכב הממשלה – אך לא במדיניותה. עדות לכך היא העובדה שמועמד האופוזיציה לראשות הממשלה, גנץ, מכריז כי הוא חותר לממשלה עם הליכוד. גישה זו היא הסיבה לכך שמחצית מהמערכת הפוליטית מסתפקת ב'רק לא ביבי'".

בזה ייחודה של הרשימה המשותפת: היא אינה מסתפקת בסילוק נתניהו ("רק לא ביבי"), אלא מציגה בפני הבוחרות והבוחרים את החלופה הדמוקרטית הערבית-יהודית היחידה בקרב הכוחות הפוליטיים המתמודדים בבחירות לכנסת ה-22. קווי המתאר של הרשימה המשותפת ברורים וחד-משמעיים: שלום ישראלי-פלסטיני, צדק חברתי וסביבתי, מאבק באפליה, בגזענות ובפשיזם ושוויון לכל (מצע הרשימה המשותפת פורסם באתר מק"י או בעמוד 5 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

שוויון הוא מושג הייסוד "ששכחו" כל יתר המתמודדות בבחירות בעידן "חוק הלאום" הידוע לשמצה. מפלגת הגנרלים כחול-לבן מדברת על "ממשלת אחדות לאומית" עם הליכוד של נתניהו אך בלי נתניהו – כמובן ללא ערבים. המחנה הדמוקרטי השיל מעצמו את המצע של מרצ, נמנע משימוש במושג "כיבוש" ואף מריץ מועמד התומך גלויות בהתנחלות (כפי שפורסם בעמוד 4 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

הצמד   עמיר   פרץ   ואורלי  לוי-אבוקסיס   אינו   "עוסק בזוטות" דוגמת המאבקים בכיבוש ובגזענות. רשימת העבודה-גשר מציגה גם "תכנית כלכלית-חברתית נועזת" (כלשונה), אך נטולה כל התייחסות לשאלות גורליות כגון המחיר הכבד בדם שגובה הכיבוש, הקשר בין הקפיטליזם הניאו-ליברלי להעמקת הפערים החברתיים או הגזענות הגואה בחברה הישראלית.

הרשימה המשותפת, על מרכיביה המגוונים, היא-היא האופציה היחידה ליהודים ולערבים חפצי שוויון ושלום. היא הבחירה הכי רחוקה מבנימין נתניהו וממדיניותו. היא גם תהא האופוזיציה העקבית ביותר לכל ממשלת ימין ולמדיניותה.

 

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"