בחודשים האחרונים מילאתי בקמפיין הרשימה המשותפת בעברית את תפקיד אחראי התוכן ומנהל הרשתות החברתיות. בשורות אלה, שנכתבו כאשר פורסמו תוצאות חלקיות בלבד, אנסה לסכם את קמפיין הבחירות בעברית מנקודת מבטי.

הקמת הרשימה המשותפת לוותה, בראשית הדרך, בקשיים רבים. אך למרות המחלוקות בין ארבעת מרכיבי הרשימה בעת המשא ומתן, התגייסו כולם למען מטרה אחת – הצלחתה האלקטורלית של הרשימה המשותפת.

חבר מטה הרשימה המשותפת יוסף לאור, מחבר הרשימה (צילום: זו הדרך)

ניהול מטה הקמפיין בעברית של הרשימה הופקד בידי נציגים של חד"ש ובל"ד יחד. שיתוף הפעולה עם אנשי בל"ד היה פורה ומועיל.

היו רגעים מרגשים לא מעטים בקמפיין ברחבי הארץ. אנשי המפלגות השונות, קומוניסטים וסוציאליסטים, ליברלים ודתיים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, נוצרים, יהודים ומוסלמים – התאספו בכנסים ובפעילויות שטח לעידוד הצבעה.

מועדוני חד"ש בכפרי הגליל שימשו מטה משותף לתנועות שהיו יריבות פוליטיות עד לא מזמן, ואולי שוב יהיו כאלה בעתיד. בזכות מאמץ משותף, יצא הציבור הערבי לקלפיות בהמוניו ולא נרתע מעוצמות מתגברות של הסתה מצד שלטון הימין של נתניהו.  אלה היו מראות מרגשים.

אשר לתוכן הקמפיין, ההתמודדות עם ההסתה הגזענית והניסיון לדה-לגיטימציה  של הציבור הערבי ונציגיו עמדו במרכז. סיסמת הקמפיין בעברית הייתה: "מאבק משותף, עתיד משותף". הקמפיין הציע לשותפים ולשותפות בציבור היהודי כתובת עם מסר חד: הרשימה המשותפת היא רשימת השמאל היהודי-ערבי בישראל.

המחנה הדמוקרטי (לשעבר מרצ) והעבודה-גשר לא רק שלא הביעו עמדות עקביות נגד הכיבוש; הם אפילו לא הציבו כמטרה את סיום הכיבוש וכינון שלום צודק. תעמולת המחנה הדמוקרטי עסקה במקום זאת רבות במאבק בהדתה ובשחיתות.

בבחירות לכנסת ה-22, הייתה הרשימה המשותפת  היחידה משמאל לנתניהו שעסקה בשאלות שמעבר ל"ביבי, כן או לא?". הרשימה המשותפת הדגישה בפרסומיה  את סוגיות הכיבוש, השוויון והצדק החברתי והמגדרי שעה שהמערכת הפוליטית בכללותה נמנעה מלעסוק בכל סוגיה עקרונית לבד מזהות ראש הממשלה.

השמאל הציוני בגרסתו המחודשת והימנית יותר (העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי) חשש בבחירות האחרונות שלא יעבור את אחוז החסימה. בתגובה, החישובים האסטרטגיים קדמו למרבית השאלות הפוליטיות. להערכת מטה הבחירות של הרשימה המשותפת, מצביעים רבים שכבר היו מוכנים לעשות צעד קדימה ולהצביע לרשימה המשותפת, בחרו ברגע האחרון "להציל" את רשימות המחנ"ד והעבודה-גשר.

בכל מערכת בחירות חוזר אותו ניגון. מפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה זועקות לחילוץ. אך גם מפלגות גדולות כמו מפלגת השלטון ומפלגת הגנרלים כחול לבן, וגם מפלגת המתנחלים ימינה ועוצמה יהודית הכהניסטית נקטו קו כזה.

כמי שהיה מעורב במסע ההסברה בשתי מערכות הבחירות שנערכו השנה, חשתי טעם מסוים של תסכול. מטה הבחירות הפיק תשדירים, פִרסם מודעות וכרוזים ודאג לחוגי בית כדי לשכנע אזרחיות ואזרחים עד כמה חשובה הצבעה לרשימה ערבית-יהודית, ועד כמה דווקא הצבעה כזאת חיונית ליצירת חלופה פוליטית לימין המתנחלי.

מטה הטלפנות, למשל, ניהל שיחות עם מצביעי מרצ לשעבר שהתעתדו להצביע למשותפת, אולם רבים מהם שוכנעו ברגע האחרון להציל בהצבעתם את המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר. הכהניסטים נחלו שוב מפלה ולא עברו את אחוז החסימה, אך לא נחסמה האפשרות שתקום ממשלת אחדות-חסינות כשותפות של נתניהו וגנץ.

ובכל זאת, בחירות 2019 מועד ב' עמדו בסימן של פריצה קדימה של הרשימה המשותפת בציבור היהודי. המשותפת בחרה להשקיע מאמצים רבים בהסברה בעברית וגם ברוסית; שלט חוצות בעברית הוצב לראשונה בנתיבי איילון. סקר רחב שנעשה באזור המרכז חזה התחזקות למשותפת בציבור היהודי, וכך גם מדגמי הערוצים השונים.

חשוב לציין שקמפיין בחירות זה כלל גם פעילות ענפה בפריפריה ובייחוד בקרב ציבור דוברי הרוסית: חומרי תעמולה חולקו בין היתר באשקלון, בנוף הגליל (נצרת עלית), בבת ים ובכרמיאל.

יוסף לאור

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב