בעקבות הריסת אחד עשר בתים בקלנסווה בידי המדינה בחודש שעבר, הזמין מזכיר סניף חד״ש קלנסווה אחמד גזאווי את פעילי סניף חד״ש תל אביב לביקור סולידריות בעיר. בביקור שנערך ביום גשום באוהל המחאה בכניסה לכפר, לא תיארתי לעצמי שתוך פחות משבועיים יירקם קשר פוליטי ואנושי רב חשיבות בין תושבי הכפר לפעילינו, ושנמצא את עצמנו – ערביות ויהודיות בעלות חזון משותף של שוויון – נפגשות שוב ושוב באותו אוהל.
הביקור שנערך ב-24 בינואר היה בו זמנית מייאש ומעורר תקווה. כבר בעת הגעתנו לאוהל התבררה המשמעות הרבה של נוכחותנו והבעת הסולידריות שלנו לתושבי הכפר. נושאי הנאומים, וביניהם יו״ר הרשימה המשותפת, חזרו והזכירו את חשיבותו של שיתוף הפעולה הערבי-יהודי במאבק נגד הריסת הבתים, נגד הנישול ונגד האפליה. הדובר מטעם סניף חד"ש תל אביב, איתי אקנין, הדגיש: "כפי שאנו עומדים לצד חברינו מקלנסווה ברגע מצוקתם, הם יעמדו לצדנו בעת הצורך".
ההפגנה הערבית-יהודית נגד הרס בתים שנערכה בשבת שעברה בקלנסווה (צילום: זו הדרך)
מובן שגישה זו היא לחם וחמאה של קומוניסטיות, ובכל זאת, היא נגעה לליבי. חוויותיי האישיות בפעילות פוליטית הראו לי, שבמצבים כה קיצוניים ומלאי סבל כגון הריסת בתים ורצח, קשה להתעלות על תחושת אי-הצדק הזהותי המובהק ולהירתם לאידאולוגיה שיתופית מעמדית. הרי אני כיהודייה לא חוששת לרגע שביתי עלול להיהרס, בעוד חברותיי חיות בפחד תמידי. איך ניתן לסמוך אחת על השנייה כאשר זכויות האחת נשללות באופן עקבי?
בתום הנאומים, האזנו לסיפורם של תושבים אשר בתיהם מיועדים להריסה. פאדי קאדי סיפר לנו על ניסיונותיו הרבים להסדיר את בניית ביתו מול רשויות אטומות, שהתנו את אישור הבניה בהריסת כל השכונה. אשרף אבו עלי מתגורר בבית המיועד להריסה עם אמו ודודו הנכים ועוד אחת עשרה נפשות, ללא חשמל או שירותים בסיסיים. נג'ם נסראללה, האישה היחידה מקלנסווה שנכחה באותו אירוע, דיברה על סבל הנשים שבתיהן נהרסו – פרספקטיבה החסרה מאוד בשיח המתנהל מזה חודש סביב הריסת הבתים. כל הנוכחים סיפרו על הסכומים המופרכים שעליהם לשלם כדי לדחות – אך לא למנוע – את החרבת בתיהם: עשרות ומאות אלפי שקלים של קנסות, אגרות ושכר עורכי דין. כמעט כל הדוברים חתמו את דבריהם בהצהרה אחת פשוטה: לו הציבור היהודי היה מכיר אותנו ורואה מה מתרחש כאן, הוא לא היה נותן לזה לקרות.
באותו ערב, הקמנו קבוצת פעילות משותפת במטרה לחשוף את הציבור היהודי למציאות בקלנסווה. יחד אנו עובדים על קמפיין וידאו, כנסים בנושא ופרויקטים חברתיים בכפר. בשבת שעברה (11.2) הצטרפו פעילינו להפגנה שארגנו תושבי הכפר. בכל ביקור אנו נחשפים ביתר שאת לעומקה ולחומרתה של המדיניות הגזענית של הממשלה ולהשפעתה על כל רבדי החיים בקלנסווה. בו זמנית, אנו נתקלים באנשים חזקים ואמיצים השומרים על תקווה ואמונה בבני האדם וביכולתנו לשפר את המצב ביחד. הדס פארי
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
