אוניברסיטת בואזיצ'י שבאיסטנבול, הנחשבת אחת מאוניברסיטאות העלית של תורכיה, עומדת מזה חודשיים במוקד אחד מגלי המחאה הגדולים שידעה המדינה בשנים האחרונות. ב-1 בינואר פרסם נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן צו נשיאותי שביטל את הבחירות הדמוקרטיות לרקטור האוניברסיטה – התפקיד הבכיר במוסד – והעניק את המשרה לאיש מפלגת השלטון, מלי בולו. נוסף על הפגיעה באוטונומיה של האוניברסיטה וההשלכות הפוליטיות הברורות של המינוי, בולו מעורר התנגדות מיוחדת משום שאינו חבר סגל בבואזיצ'י, אין לו כמעט פרסומים אקדמיים והוא אף הואשם בפלגיאט בעבודת הדוקטורט שלו. עבור אוניברסיטה שטוענת לכתר המוסד האקדמי המוביל בתורכיה, מינויו של בולו מוסיף עלבון לפצע.

סטודנטים מפגינים: "לא רוצים רקטור אפוטרופוס!" (צילום: סול)

יומיים לאחר המינוי השרירותי, הפגינו אלפי סטודנטים מול שער האוניברסיטה. מולם התייצב כוח גדול וחמוש היטב של המשטרה, שאף נעלה את שערי הקמפוס בשלשלאות כבדות. מאז מפגינים הסטודנטים ברחבי איסטנבול כמעט מדי יום, והמחאה הפכה הגדולה ביותר שראתה תורכיה מאז ניסיון ההפיכה הצבאית ב-2016, והממושכת ביותר מאז הפגנות פארק גזי, שאיימו של שלטונו הניאו-ליברלי הימני של ארדואן ב-2013.

התפרצות המרי בבואזיצ'י הפתיעה רבים בתורכיה. האוניברסיטה הציבורית היוקרתית נחשבת מוסד ליברלי ומגוון בהרכבו החברתי, ללא מסורת עשירה של אקטיביזם פוליטי סטודנטיאלי כמו אוניברסיטאות אחרות בתורכיה. אך אף צעדי הדיכוי החריפים שנקטה הממשלה, לרבות מעצר 51 סטודנטים בפשיטות ליליות על דירותיהם, לא הצליחו לעצור את המחאה.

במחאה משתתפים גם המרצים בבואזיצ'י, אף כי מחאתם לובשת צורה שונה: הם מסרבים להכיר בסמכותו של הרקטור החדש ואינם משתפים פעולה עם ההנהלה. כתוצאה מכך האדמיניסטרציה של המוסד משותקת והאוניברסיטה מתקשה לתפקד. נוסף על כך, מדי יום מקיימים המרצים משמרת מחאה שקטה ונעמדים בגבם למשרד הרקטור. כדי להתגבר על סרבנותם של המרצים, הודיע ארדואן בצו נשיאותי נוסף על הקמת שתי פקולטות חדשות באוניברסיטה – לתקשורת ולמשפטים, בהתאם לסדר היום הניאו-ליברלי של השלטון – אותם יוכל הרקטור החדש לאייש ובכך למלא את שורות האדמיניסטרציה האוניברסיטאית בנאמניו.

הרקע המשפטי לצווים של הנשיא ארדואן הוא מצב החירום החוקתי ששורר בתורכיה מאז ניסיון ההפיכה ב-2016. מצב חירום זה, אותו מאריכה הממשלה שוב ושוב, מאפשר לנשיא להתערב במינויים באוניברסיטאות. באמצעותו פוטרו מאז 2016 אלפי אקדמאים שהשמיעו עמדות ביקורתיות כלפי מפלגת השלטון. אותו מצב חירום אפשר לארדואן לבטל את תוצאות הבחירות המקומיות ב-2019 בעשרות רשויות במזרח תורכיה, בהן נבחרו ראשי ערים מ"מפלגת העמים הדמוקרטית" השמאלית הפרו-כורדית, ולהחליפם בממונים מטעם מפלגת "הצדק והפיתוח" השולטת. אחת הסיסמאות הפופולריות של המחאה בבואזיצ'י, "לא רוצים רקטור אפוטרופוס", מתייחסת לתואר הרשמי של ראשי ערים ממונים אלה – ובכך מחברת בין הדיכוי הלאומי כלפי הכורדים במזרח תורכיה לבין הפגיעה במרחב הדמוקרטי של האזרחים התורכים במטרופולין.

בניסיון לעצור את המחאה הטיל מושל איסטנבול איסור על עצרות וצעדות בצד האירופי של העיר, בו שוכן קמפוס האוניברסיטה, זאת באצטלה של נקיטת אמצעים נגד מגפת הקורונה. הסטודנטים לא ויתרו והעבירו את ההפגנות לצד האסיאתי של העיר, שם הצטרפו אליהם סטודנטים רבים ממוסדות אחרים בעיר. במקביל לניסיונות לדכא את המחאה באמצעות הפעלת כוח, כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה מנסים להכפיש את המחאה ולצייר את הסטודנטים המפגינים כאליטיסטים, אף על פי שהם מגיעים מרחבי הארץ ויש בקרבם חילונים בצד סטודנטיות דתיות עוטות חג'אב.

השלטונות אף מנסים לעשות דה-לגיטימציה למפגינים באמצעות הצגתם כ"תומכי טרור", והמשטרה עצרה עשרות סטודנטים בחשד להשתייכות לארגונים אסורים. עם זאת, בתקשורת הועלו ספקות באשר לטענה זו, שכן הסטודנטים העצורים שוחררו כעבור כמה ימים ללא שום כתב אישום. נוסף על כך, תומכי הממשלה נטפלו להשתתפות של סטודנטים להט"בים בהפגנות, וגינו את המפגינים כ"סוטים הפוגעים ברגשות הדתיים" של הציבור. בעקבות מתקפה זו, אסרה הנהלת האוניברסיטה את פעילות תא הסטודנטים הלהט"בים והמשטרה עצרה ארבעה מחבריו. אפילו "מפלגת העם הרפובליקנית", סיעת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט, נבהלה מהאשמה זו ומיהרה להצטרף לגינוי "הפגיעה ברגשות הדתיים". ראש העיר מטעם המפלגה אמר אמנם כי הוא תומך במחאה, אך הצהיר שעליה להישאר בגבולות הקמפוס ולא לצאת לרחובות.

אך המחאה ממשיכה באומץ. הסטודנטים דורשים את התפטרותו של בולו, שחרור מידי של העצורים ועריכת בחירות דמוקרטיות למשרת הרקטור תוך כיבוד האוטונומיה של האוניברסיטה. הפגנות סולידריות עם אוניברסיטת בואזיצ'י נערכו בערים שונות ברחבי תורכיה, וההאשטאג "לא נשפיל מבט!" – המתייחס לסרטון בו נראים שוטרים מתעמתים עם סטודנטים מפגינים ומורים להם להשפיל את מבטם – צבר מיליוני שיתופים ברשתות החברתיות.

אוניברסיטת בואזיצ'י היא האחרונה בשורה של מוקדים המסרבים להיכנע להגמוניה של ממשלת "הצדק והפיתוח" הימנית, שהופכת כוחנית יותר ככל שהפופולריות שלה נסדקת. אך לבד מהמפלגה הקומוניסטית התורכית התומכת במחאה, לפי שעה נותרו הסטודנטים והמרצים לבדם במערכה.

אסף טלגם