לא מכבר מנסה הקואליציה להגביל את יכולתם של חברי כנסת מהאופוזיציה להגיש הצעות חוק פרטיות בשמם, בטענה של "ייעול העבודה הפרלמנטרית". בשבועות האחרונים התחדשו הניסיונות להביא ל"רפורמה" בתחום, שתגביל את יכולתם של חברי הכנסת (החל מהכנסת הבאה) להגיש הצעות חוק פרטיות. במסגרת "המהפכה להגברת המשילות", כפי שמכנים אותה בממשלת נתניהו, הגישו שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין הצעה לרפורמה בעבודת הכנסת, הכוללת בין היתר צמצום מספר הצעות החוק הפרטיות לח"כ לכ-5 בשנה. גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הביע תמיכה עקרונית במהלך.
מהלך זה נידון לראשונה בפברואר 2016, ובשנית במאי 2017. השבוע חזר הנושא שוב לכותרות, לקראת תום מושב הקיץ. צביקה זרחיה, פרשן לענייני הכנסת ב"כלכליסט" כתב (4.6) כי "תופעה זו מביאה לעומס קיצוני על המערכת המשפטית של הכנסת והצפת המליאה בשעות של דיוני סרק".
ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), כשיאן החקיקה הפרטית, נדרש להגיב בנושא זה והתארח (14.6) בתכנית "חשבון פתוח" בערוץ הכנסת. בכנסת ה-20 הגיש חנין למעלה מ-444 הצעות חוק פרטיות בשמו, והוא חתום על עוד יותר מ-1,200 הצעות חוק פרטיות.
ח"כ חנין מסר: "זה רק צד אחד של העניין. אני גם חבר הכנסת שהעביר הכי הרבה הצעות חוק פרטיות. מאז שנבחרתי, לפני 12 שנים, העברתי יותר ממאה כאלה. הן חשופות בפני הציבור. כשהציבור נדרש לשאלה, אם זה נחוץ או לא, צריך לשים לב שמדובר בהצעות חוק חברתיות, סביבתיות, למען זכויות אדם וזכויות נשים. בואו נבקש מהציבור לפתוח ויקיפדיה ולעבור על הצעות חוק שהעברתי: חוק אוויר נקי, חוק המזהם המשלם, חוק הגנת הכנרת, חוק הגנת מפרץ אילת, הארכת חופשת הלידה, העלאת גיל הנישואין, מניעת אפליה של להט"ב במערכת החינוך. צריך להסתכל על התוכן של החוקים, ולא על המספר. האם מדינת ישראל טובה יותר עם חוקים אלה? אני חושב שכן".
