הצמצום בפליטת מזהמים בתעשייה חסך למשק 115 מיליארד שקל, בעוד שההשקעה שנדרשה לכך הסתכמה ב-38 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח שהציג ביום חמישי המשרד להגנת הסביבה בכנס לציון עשור לחוק אוויר נקי שיזם ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), שנערך בתל אביב בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין והתאחדות התעשיינים.
עד 2011 הבקרה על שיעור פליטת המזהמים במפעלים נעשתה במסגרת ההליך פרטני לרישוי עסקים. החוק שנחקק ב-2008 נועד להסדיר פליטת מזהמים מכל מקורות הפליטה על ידי אימוץ של נהלים אירופיים לאסדרת זיהומי אוויר בתעשייה. בחוק נקבעו שיעורי פליטה מותרים של מזהמים כגון תחמוצת גופרית, תחמוצת חנקן, אמוניה, בנזן ועוד.
ח"כ חנין בעת האירוע לציון עשור לחוק אוויר נקי (צילום: אדם, טבע ודין)
במהלך העשור הראשון לחוק ניתנו היתרים ל-175 מפעלים בענפי הכימיה, ייצור ועיבוד מתכות, ומפעלים לייצור אנרגיה. ההיתרים תקפים ל-7 שנים והשנה יחל הסבב השני של אסדרת הפליטה.
ח"כ חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת ומי שהוביל את הליכי החקיקה, הזכיר כי החוק נולד כהצעה פרטית ולמרות זאת "יש לו תוצאות רוחב דרמטיות, זה החוק משנה מציאות. זהו אולי החוק החשוב והמורכב ביותר שעבר בכנסת ה-17. לכן הוא תשובה למתקפה הפופוליסטית נגד החקיקה הפרטית. השאלה צריכה להיות לא אם החוק פרטי או ממשלתי אלא האם החוק נדרש. האם מדינת ישראל הייתה טובה יותר בלי החוק אוויר נקי?".
לצד רבים שברכו על החוק, התאחדות התעשיינים יצאה נגד ההליכים ליישומו. גבי ביטון, חבר הנהלת איגוד הכימיה בהתאחדות אמר בכנס: "אני מצטער לקלקל את השמחה, אנחנו לא בצד החוגגים. היה עשור קשה מאוד לתעשייה, לצערי לא מוצגים נתונים על רגולציה עודפת. הליך הסדרת החוק כולל פגמים שהביאו להוצאות עודפות על התעשייה. החוק לא תואם את הרגולציה הנדרשת בעולם המפותח – הן בדרישות והן בלוחות הזמניים הלא ריאליים ליישום טכנולוגיות חדשות".
