הפתרון נשמע מוכר? ארדואן מאבד גובה ולכן הקדים את הבחירות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, הכריז בשבוע שעבר (19.4) על הקדמת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט ל-24 ביוני, שנה וחצי לפני מועדן המקורי. הבחירות יאפשרו לארדואן ליישם את השינוי בשיטת הממשל, שתהפוך מפרלמנטרית לנשיאותית ותעניק לו סמכויות נרחבות אף יותר.

במשאל העם בעניין זה, שנערך באפריל 2017, מספר התומכים בהרחבת סמכויות הנשיא עלה בהפרש קטן מאוד על מספר המתנגדים. בערים הגדולות, ובהן איסטנבול והבירה אנקרה, מתנגדי שינוי השיטה (ביניהם מפלגת העמים הדמוקרטית, HDP, והמפלגות הקומוניסטית) ביססו רוב ברור.

התאריך המקורי לקיום הבחירות היה נובמבר 2019, אך ארדואן נחפז והודיע בנאום בטלוויזיה: "אף שהנשיא והממשלה עובדים בתיאום מלא – יש צורך במשילות. "תחלואי השיטה הישנה מאתגרים אותנו בכל צעד וצעד". בפועל, ארדואן הקדים את הבחירות משום שהסתבך בכיבוש בצפון סוריה, ובמלחמה נגד הכוחות הכורדיים והדמוקרטיים במדינה השכנה, ומשום שהכלכלה הטורקית מקרטעת.

ועדת הבחירות טרם אישרה את התאריך החדש, אבל ההכנות להקדמת הבחירות כבר החלו. כדי להיבחר שוב, יצטרך ארדואן לזכות ב-51% מהקולות. יצוין כי רק לפני חודש הכחיש הנשיא הטורקי שבכוונתו להקדים את הבחירות.

2018-04-22_200920

פרבין בולדאן: לא מפחדים מהבחירות. מפלגתה החרימה את ישיבה הפרלמנט בה הוחלט על הקדמת הבחירות כי לא בוטל מצב החירום הקיים בטורקיה (צילום: אברנסל)

ארדואן הכריז על הקדמת הבחירות לאחר שנפגש באנקרה עם מנהיג מפלגת הימין הפשיסטי (MHP) דוולט בצ'לי, שעמו כרת ברית לקראת הבחירות. בצ'לי נחשב לממליך המלכים בפוליטיקה הטורקית. ב-2002 היה זה בצ'לי שסייע לעליית מפלגתו האסלאמיסטית והניאוליברלית של ארדואן (AKP) לשלטון.

ארדואן חיזק זמנית את כוחו לאחר ניסיון ההפיכה הכושל שאירע ב-2016. בעקבותיו, עצרו כוחותיו של ארדואן 150 אלף אזרחים ואנשי צבא; עשרות אלפים מהם נכלאו לתקופות ארוכות או פוטרו מעבודתם במערכת המשפט, בצבא, במשטרה, בתקשורת ובאקדמיה. הטיהור הפוליטי שהוביל ארדואן פגע קשות לא רק במתכנני ההפיכה אלא גם ברבים ממתנגדיו משמאל, שדווקא התנגדו להפיכה הצבאית.

בשבוע שעבר (17.4) שב ואישר הפרלמנט  בשלושה חודשים נוספים, ובפעם השביעית בסך הכול, את מצב החירום שהוכרז במדינה בעקבות ניסיון ההפיכה. חברי הפרלמנט אישרו את ההארכה למרות הביקורת שנמתחה מספסלי סיעת המפלגה הדמוקרטית של העמים (שמנהיגיה יושבים בכלא בעקבות הכרזת מצב החירום), אשר ביקרו את עריכתה של מערכת בחירות תחת משטר חירום. נציגי HDP דרשו את שחרורם של כל העצירים והאסירים הפוליטיים. גם בעולם נמתחה ביקורת קשה על מצב החירום המתמשך, ובחודש שעבר קבע דו"ח של האו"ם, כי מצב זה גרם להפרות שיטתיות של זכויות אדם.

לפי העיתון הקומוניסטי "אברנסל", "הצורך הדחוף בהקדמת הבחירות נובע מהפאניקה שאחזה בארדואן ובימין הפשיסטי. מקורה – בסקרים אחרונים, לפיהם מאבד הנשיא תמיכה ציבורית במהירות, והסיכוי שבעוד כשנה יזכה בבחירות קלוש. הימין הפשיסטי המפולג והמתפלג החושש שמא לא יצליח לעבור את אחוז החסימה, הזדרז לכרות ברית עם אויבו לשעבר ארדואן". אחוז החסימה בבחירות בטורקיה, יש לציין, עומד על 10% מקולות הבוחרים.

לדברי פרבין בולדאן, מנהיגת מפלגת העמים הדמוקרטית ומהבודדים מבין מנהיגיה שאינו יושב בכלא: "אנו מוכנים לבחירות. אין לנו ספק כי ארדואן יקבל סטירה כורדית מצלצלת בבחירות הקרובות". בולדאן שאל מארדואן ביטוי שהתייחס לכיבוש העיר הכורדית עפרין שבצפון סוריה: "הכורדים קיבלו סטירה עות'מאנית מצלצלת".

בבחירות האחרונות שנערכו ביוני 2015, זכתה מפלגתו של בולדאן ב-14 מנדטים. המפלגה קמה כתוצאה מחבירה של כוחות כורדיים, אחת מהמפלגות הקומוניסטיות הטורקיות, ארגוני שמאל ופעילים באיגודים מקצועיים ובתנועות חברתיות.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב