הפוליטיקה של הקורונה: סין נאבקת בווירוס אך נאלצת להתמודד גם עם גזענות ותעמולה עוינת

מגפה היא תופעה בעלת השלכות פוליטית ברורות. במאה השלישית לספירה הייתה מגפת הדבר אחד הגורמים להתמוטטות האימפריה הרומית. מגפת "המוות השחור" במאה ה-14 הייתה אחת הסיבות לקץ הפאודליזם בבריטניה. המחלות שנשאו הספרדים לאמריקה במאה ה-15 מילאו תפקיד עגום בהשמדת העמים הילידיים.

צוות רפואי בעיר ווהאן (צילום: סוכנות הידיעות סין החדשה)

השפעת הספרדית הרגה ב-1918 כ-50 מיליון בניאדם. ב-30 השנים האחרונות מתו כ-25 מיליון בני אדם מאיידס – ואלה דוגמאות בודדות. לפי המחקר, תוצאות המגפות תלויות בגורמים מרובים: צפיפות האוכלוסייה, הרכב הגילים, מוביליות וקישוריות בין אזורים שונים, המבנה החברתי, יעילות הממשל, ארגון מערכות הבריאות והשוויון הבריאותי, הגלובליזציה והתלות הכלכלית, וכמובן – הידע המדעי ואירגונו.

קורונה הוא שם סוג הכולל כמה וירוסים. וירוס הקורונה החדש הוא שם הזן שנתגלה לאחרונה. הסוג החדש הוא זואונאוטי, כלומר מועבר מחיות לבני אדם, שמדביקים בהמשך זה את זה. המגפה פרצה בסין בסוף דצמבר האחרון או מעט לפני כן. המחלה מצויה עדיין בשלבי התפשטות וטרם הגיעה לשיאה. עדיין אין תרופות למחלה, ובינתיים מנסים רופאים להיאבק בה באמצעות תרופות אנטיוויראליות קיימות. פיתוח חיסון יארך חודשים ארוכים. הוראת רה"מ נתניהו למכון הביולוגי בנסציונה להכין חיסון מיד היא גימיק בחירות נלעג וריק. כיום ידוע על כ-42,000 איש שנדבקו ב-30 מדינות שונות, ומספרם עולה מדי יום. מספר המתים הידוע עד כה הוא כ-950, והוא כבר עולה על מספר המתים ממגפת הSARS ב-2003. שיעור התמותה, עד כה הוא כ-2%, כלומר גבוה מהתמותה משפעת עונתית (כ-0.1%), אך נמוך בהשוואה למגפות דומות בעשורים האחרונים: SARS9-12%, שפעת העופות – 6-10%, MERS -35%.

שלטונות סין נקטו אמצעים דרסטיים לאיתור, להכלה ולבידוד הנדבקים ולחיפוש תרופות למחלה. העיר ווהאן שבה 11 מיליון תושבים מושבתת כליל; אנשים נדרשים להישאר בבתיהם, וצוותים רפואיים עוברים מבית לבית כדי לאתר חולים ולפנותם למרכזי חירום. עבודה, לימודים ותנועה לפרובינציית חוביי וממנה (כ-50 מיליון תושבים) הופסקה למשך תקופת הדגירה של המחלה. לצעדים שננקטו יש מחיר כלכלי עצום, בעיקר כשאין וודאות לגבי קצב התפתחות המחלה ומשך הצורך בעוצר. נקיטתם מלמדת על העדפת בריאות הציבור על חשבון הפעילות הכלכלית. סיפורים בעיתונות הישראלית והעולמית המדגישים את הפגיעה בפרטיות אינם רציונליים ואינם מוסריים – תנאי מגפה מחייבים חשיבה כוללת, ולא של כל אדם לנפשו. בעת הזאת עלינו להביע סולידריות עם העם הסיני הגדול במאבקו נגד המגפה.

בתחילת המגפה, ניסו השלטונות להשתיק קבוצת רופאים שהזהירו מפני המחלה, והאשימו אותם בהפצת שמועות שווא. הפחד מאיסדר, הצנזורה, האוטוריטריות והריכוזיות, גרמו, כנראה, עיכוב בתגובה הממשלתית. עיכוב זה גרם לכעס ולאיאמון כלפי השלטונות בקרב חלק מהאוכלוסייה. יש כנראה גם טענות מוצדקות על הבדלים ברמת הרפואה בין הערים הגדולות לבין האזורים הכפריים, וטענות לגבי איהשוויון בטיפול הנובע מהבדלי מעמדות ומעוני תחת "הסוציאליזם בעל המאפיינים הסיניים" (הקפיטליסטיים).

במסורת הסינית, הקיסר הוא האחראי לאסונות הטבע המכים בממלכה. הממשל הסיני מודע, גם בעקבות המסורת הסינית וגם ממקרים מודרניים דוגמת צ'רנוביל, למתח החברתי והפוליטי בזמן מגפה. הממשלה הסינית נוהגת בנחישות ובאחריות. יש להבדיל בין ביקורת מוצדקת לבין ניצול המצב בסין לתעמולה אנטיקומוניסטית ואנטיסינית ולקסנופוביה אנטיאסייתית. מניעת כניסתם של סינים ואסיאתים לארצות רבות ללא כל אבחנה היא גזענית ואין לה שום בסיס מדעי. כך גם הקונספירציות שהופרחו, לפיהן מקור המחלה הוא אכילת עטלפים. גם שמועות שהנגיף הוא נשק בקטריולוגי ש"ברח" ממעבדה סודית בסין או שנגנב בידי מדענים סינים מקנדה הן תיאוריותקונספירציה חסרותביסוס. מגפות יוצרת פחד ודיסאינפורמציה, ולכן הן משמשות כר פורה לתיאוריות על מזימות ולדעות קדומות. יש לזכור כי בעבר היו אלה בני המיעוט היהודי שסבלו בארצות שונות מדעות קדומות והואשמו בפריצתן של מגפות.

בסין – הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שחלק הארי של הייצור שלה נועד לייצוא – יש להפסקת הייצור השלכות עולמיות. משך השיבושים ישפיע על מצב הכלכלה הסינית השנה. כיוון שכלכלת סין תורמת כיום כשליש מסך הצמיחה העולמית (יותר מארה"ב), תורגש ההאטה בכלכלה העולמית כולה. מצד אחד, סין מצמצמת את ביקושיה לאנרגיה ולחומריגלם וגורמת בכך לצניחת מחירים. מצד שני, המחסור במוצרים מעלה מחירים בסין ובארצות המייבאות מסין. ערכו של המטבע הסיני יורד. הובעו גם ספקות לגבי יכולתה של סין לממש את ההסכמים להגברת הייבוא שהושגו במו"מ לסיום מלחמת הסחר בין סין לארה"ב.

משבר מגפת הקורונה רק התחיל. משכו, ממדיו והשלכותיו טרם ידועים. המחלה פוגעת במיוחד באוכלוסייה הקשישה ובשכבות האוכלוסייה התלויות ברפואה הציבורית, המצויה במדינות רבות במשבר ללא קשר לווירוס. למדינות העניות שבהן אין ממשל תקין אורבת הסכנה הגדולה ביותר.

אבישי ארליך

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב