מפגינים בברצלונה העלו במשך סוף השבוע האחרון מכוניות באש והשליכו בקבוקי תבערה על שוטרים. זאת, כחלק מהתסיסה הגדולה בקטלוניה עקב עונשי המאסר הכבדים שנגזרו על תשעה מנהיגים קטלאנים בשל מעורבותם בתנועה שהובילה את משאל העם למען העצמאות ב-2017.
שוטרים מול מפגינים, אמש, במרכז ברצלונה (צילום: מונדו אובררו)
משך ימים ארוכים נערכו מאות הפגנות ברחבי קטלוניה, במהלכן חסמו המפגינים כבישים ופסי רכבת. לאחר רדת הלילה התכנסו אלפי מפגינים, רבים מהם צעירים, במרכז ברצלונה, כשהם מניפים את דגלי העצמאות ומשליכים ניירות טואלט באוויר. האיגודים המקצועיים הקטלאנים (להבדיל מהאיגודים הכלל–ספרדיים המייצגים את רוב העובדים במחוז) הכריזו שביתה כללית ביום שישי האחרון. גם תאגידים גדולים, ביניהם יצרנית הרכב "סיאט", החליטו על השבתה באותו יום. מנהיג מחוז קטלוניה, קים טורה, גינה את ההפגנות הסוערות ואמר כי על האלימות להיפסק." אנחנו מגנים אלימות" מסר טורה בנאום ששודר בטלוויזיה, אך קריאותיו הושבו ריקן.
כל המפלגות הקומוניסטיות בספרד ובקטלוניה גינו את פסק הדין של בית המשפט העליון והצטרפו לקריאת המפגינים להגן על החירויות ולשחרורם של האסירים הפוליטיים. יצוין כי קבוצה נוספת של מנהיגים מקומיים ממתינה למשפט בגין "פגיעה באחדות ספרד", ובהם המנהיג הקומוניסטי וחבר הפרלמנט המחוזי ג'ואן ג'וספ נואט.
בקרב הקומוניסטים ישנה הסכמה כללית כי ממשלת ספרד שבהנהגת הסוציאליסטים מנסה להחריף את המשבר לקראת הבחירות הכלליות (רביעיות במספרן בשנתיים האחרונות!) שיתקיימו בנובמבר. בצד זאת, ישנם חילוקי דעות אסטרטגיים בין הזרמים הקומוניסטיים השונים, מהמפלגה הקומוניסטית הספרדית ((PCE ועד "הקומוניסטים של קטלוניה" בראשות נואט. לא קל לעמוד על חילוקי הדעות הקיימים בין ההשקפות השונות, חלקם היסטוריים.
הפלגים הקומוניסטיים בספרד התפלגו ברובם מהמפלגה הוותיקה מאז שנות ה-60, ויש אף שהתפלגו מפלגים אחרים בשנות ה-80. אך הקבוצות פועלות ברובן במסגרת "השמאל המאוחד" שבהנהגת המפלגה הקומוניסטית הוותיקה. במקרה של קטלוניה, "השמאל המאוחד" כולל גם את תנועה הירוקה הרדיקלית המקומית. במישור הארצי, השתתפה חזית "השמאל המאוחד" בבחירות האחרונות ברימה אחת עם "פודמוס", התנועה הפוליטית השמאלית שצמחה במחאה החברתית ההמונית ב-2011.
חרף ההבדלים, ישנן נקודות השקה רבות בין העמדות השונות. חלקן התגבשו עוד בתקופת הרפובליקה הספרדית שהוקמה ב-1931 וסיימה את ימיה עקב ניצחון הפשיסטים במלחמת האזרחים ב-1939. המרכזית – זכותם של העמים השונים בספרד להגדרה עצמית. המפלגה הקומוניסטית היא אף "פדרציה של מפלגות מחוזיות". שנית, זכות ההגדה העצמית במקרה הקטלאני כוללת אף את זכות ההיפרדות מספרד. יחד עם זאת, הפתרון העדיף הוא הקמה של רפובליקה (ספרד היא מונרכיה חוקתית!) פדרטיבית וסוציאליסטית.
אשר למצב הפוליטי הקיים, הקומוניסטים כולם מצדדים בעיקרון האוטונומיה המלאה של קטלוניה, ויש המתרגמים עיקרון זה ל"עצמאות מידית". אך ברור לכל כי תנועת העצמאות של קטלוניה שבויה בידי הנהגה של הבורגנות הבינונית (הבורגנות הגבוהה המקומית מצדדת בהידוק הקשרים עם מדריד). להנהגה זו אין שום עניין בקדמה חברתית. להיפך, ברצונם של בעלי ההון למקסם רווחים במחוז שלא נפגע קשות מהמשבר הקפיטליסטי הממושך, כפי שנפגעו יתר מחוזות ספרד. יתר על כן, בגלל סיבות אלה חלק בלתי–מבוטל ממעמד העובדים במחוז אינו מצדד בעצמאות. נוסף לכך, עובדים רבים הם מהגרים שהגיעו מהחלקים העניים ביותר של ספרד או מהגרים מאמריקה הלטינית ומזרח אירופה, ולכן אינם מזדהים עם תנועת העצמאות.
אפרים דוידי
