הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות מתנגדים לקיצוץ נוסף בתקציבי ההשכלה הגבוהה. גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, קרא לשר האוצר במכתב למנוע את הקיצוץ: "מקוממת העובדה שההחלטה לא נבעה מצורכי השעה הדוחקים של החברה הישראלית, אלא משיקולים קואליציוניים גרידא. קיצוץ נוסף, כה רחב במערכת בשעה זו לא רק שיפגע בסיום תוכנית החומש אלא יחזיר אותה לאחור". עוד הוא הסביר כי כבר היום ההשקעה הציבורית בהשכלה גבוהה בישראל והתמיכה הציבורית בסטודנטים נמוכה מהממוצע במדינות הקפיטליסטיות הגדולות. לדבריו "ברור שעלויות הקיצוץ יושתו על הסטודנטים הן בעלויות עקיפות והן בהיעדר שירותים. אבל הסטודנטים ומערכת ההשכלה הגבוהה אינם הבנק של ההסכמים הקואליציוניים".
מחאה באוניברסיטת העברית נגד קיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה, ה2007 (צילום: אקטיבסטילס)
מדובר בקיצוץ הגבוה ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה זה עשור, והוא מתווסף לקיצוץ של 175 מיליון שקל של בשנה שעברה. על פי פרסום ב"דה מרקר" שנת הלימודים הבאה תיפתח בקיצוץ משמעותי של כ-720 מיליון שקל בתקציב החינוך – שכבר ספג קיצוצים של מאות מיליוני שקלים בבסיס התקציב מאז 2013. במקביל, יקוצץ תקציב ההשכלה הגבוהה ב-263 מיליון שקל – הפגיעה הקשה ביותר בתקציב זה בעשר השנים האחרונות – כך שסך הקיצוץ בתקציבי החינוך יגיע לכמעט מיליארד שקל.
הקיצוצים מתבצעים כחלק מהקיצוץ הרוחבי בהיקף של 3% בכל תקציבי הממשלה. הקיצוצים יהיו בבסיס התקציב, כך שהם ייגרעו מתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה גם בשנות התקציב הבאות. ב-2013 וב-2014 קוצץ תקציב משרד החינוך ב-2.4 מיליארד שקל, כולל קיצוץ של 517.5 מיליון שקל בבסיס התקציב לאחר מבצע צוק איתן. תקציב משרד החינוך המעודכן ל-2014 הסתכם ב-46.7 מיליארד שקל.
הקיצוץ הגדול בתקציב ההשכלה הגבוהה אמור להיעשות ברובו בתוספות שהיתה אמורה המערכת לקבל ב-2015, אך צפוי גם להשפיע על תוכניות שמיושמות בה כיום. לאחר הקיצוץ, יהיה תקציב ההשכלה הגבוהה ב-2015, כ-9.3 מיליארד שקל, דומה לגודלו ב-2014 וגבוה בכ-300 מיליון שקל לעומת 2013.
מאז 2010 מיושמת במערכת ההשכלה הגבוה תוכנית רב־שנתית, שנועדה לפצות על השחיקה בתקציבה בעשור הקודם, לסייע לגייס אנשי סגל חדשים, להחזיר חוקרים מחו"ל ולהילחם בתופעת בריחת המוחות. כחלק מהתוכנית, הוחרגה מערכת ההשכלה הגבוהה מקיצוצים רוחביים וזכתה לתוספות תקציביות בסך 2 מיליארד שקל שייפרשו עד 2016 – אך גם הן קוצצו בשנים האחרונות, בניגוד להתחייבות הממשלה. המועצה להשכלה גבוהה מצדה לא עמדה ביעדי התוכנית, ומספר החוקרים החדשים שגויסו והחוקרים שחזרו משהות ארוכה בחו"ל היה נמוך מהיעד שנקבע.
חרף הקיצוצים בהשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ממשלות הימין פעלו מאז 2012 במרץ כדי לאשר את הפיכת המכללה בהתנחלות אריאל לאוניברסיטה. באותה תקופה הבטיח שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, תקציב של כ-130 מיליון שקל לאוניברסיטה החדשה. כעת, במשרד האוצר מתכננים לדון בגידול תקציב "האוניברסיטה" שהתנחלות על פי עקרונות ההסכמים הקואליציוניים, ותקציבה צפוי לגדול – בעוד שבמקביל האוצר מקצץ מהתוספות שהובטחו לשאר מוסדות ההשכלה הגבוהה בתוך מדינת ישראל.
