הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מעוניין להפחית את המכסים שישראל מטילה על ייבוא תוצרת חקלאית מארה"ב – כך דיווחה סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג". בידיעה נמסר כי השבוע תפתח משלחת אמריקאית במשא ומתן עם ישראל על תנאי הסחר בין שתי המדינות.
שמעון פרס ורונלד רייגן בבית הלבן (צילום: מרכז פרס)
ישראל וארה"ב עוד לא הודיעו רשמית על פתיחת הסכמי הסחר ביניהן, ולפי "בלומברג" מדובר בשיחות חשאיות.
הדרישה האמריקאית לפתוח את המשק לייבוא תוצרת חקלאית איננה ייחודית לישראל. לפני ימים מספר הודיע טראמפ על כוונתו לדרוש צעדים דומים גם מטורקיה והודו, שתי שותפות סחר משמעותיות של ארצות–הברית.
מדובר במהלך שנועד להקל על הייצוא האמריקאי, בדומה לדרישות הממשל האמריקאי מול סין, שהובילו בחודשים האחרונים למלחמת סחר בין שתי המדינות ולהטלת מכסים כבדים בשני הצדדים.
חקלאות תמורת תמיכה בכיבוש
" אם יחתמו על ההסכם להפחתת המכסים, נלך לבג"ץ ונאמר שזה שוחד בחירות. אני רוצה לראות את ראשי מפלגות הימין שמינו את שר החקלאות, אורי אריאל, מסבירים לאזרחי ישראל מדוע צריך לפגוע בחקלאי הצפון וברפתנים. יש פה קומבינה פוליטית מסוכנת. הם משחקים באש ויקבלו הפגנות של חקלאים מול משרד ראש הממשלה. אם הממשלה רוצה, הבחירות הבאות יהיו על תפוחים, אגסים, גבינות וציונות" – כך אמר ל"דה מרקר" (10.3) מנכ"ל התאחדות החקלאים, אבשלום וילן, בעבר חבר כנסת מטעם מרצ.
מקור ממשלתי מסר ל"דה מרקר" כי "לא מדובר רק במשא ומתן על חקלאות ולכל משא ומתן יש היבטים נוספים".
לדידו, "לפעמים נותנים בחקלאות ומקבלים בתחומים אחרים. אם יום אחד יגיעו האמריקאים בזמן של לחץ גדול על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויגידו שהם רוצים שיסיר את המכסים, וכנגד זה הוא יקבל, לדוגמא, שנתיים שקט בנושא הפלסטיני – נתניהו יסכים. יש לנהל את המשא ומתן בתבונה כי ראש הממשלה יכול במהירות לוותר לאמריקאים".
פתיחת השוק הישראלי לייבוא גדל מארה"ב עלולה לפגוע עוד יותר בתעשייה הישראלית, ובאופן מוגבר בחקלאות בישראל. למרות זאת פעל שר האוצר משה כחלון בשנים האחרונות כדי להוריד את המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל.
ככל הנראה, יתמכו פקידי משרד האוצר גם בכינון הסכם שיאפשר הורדת מכסים על ייבוא מארה"ב. עם זאת, צעדים מסוג זה פוגעים אנושות בחקלאות הישראלית שאינה יכולה להתחרות במחירים הזולים של התוצרת החקלאית מחו"ל – בייחוד זו האמריקאית, הזוכה בסבסוד של הממשל.
לישראל יש עודף מסחרי משמעותי עם ארה"ב, שעמד בשנת 2017 על 14 מיליארד דולר. ברק אובמה, הנשיא האמריקאי הקודם, ניסה לפתוח את הסכמי הסחר עם ישראל למשא ומתן, ולהביא להורדת מכסים שתאפשר ייצוא מוגבר בארה"ב לישראל. אולם השיחות לא הובילו לחתימה מחודשת על הסכם.
ישראל איננה סין
יצוין כי ההסכם שחתמו ב-1985 נשיא ארה"ב רונלד רייגן וראש ממשלת ישראל שמעון פרס היה הראשון מסוגו שחתמה המעצמה האימפריאליסטית. לאחר מכן, נפוצו הסכמים מסוג זה עד מאוד, ושימשו כר פורה להתפשטות הגלובליזציה הקפיטליסטית בעולם. ההסכם אסר בפירוש את ביטול המכס על מוצרים חקלאיים.
בעקבות חתימת ההסכם, ובמסגרת התלות הכלכלית הגוברת של ישראל בארה"ב, בעשור הראשון לאחר חתימת ההסכם (1996-1986) שולש היקף הסחר השנתי בין שתי המדינות – מ-4 ל-12 מיליארד דולר.
בין 1996 ל-2010 שולש בשנית היקף הסחר בין ארה"ב לישראל. ב-2010 הוא עמד על יותר מ-32 מיליארד דולר לשנה. כעת ישראל ממוקמת במקום ה-12 מבחינת היקף הייבוא לנפש של מוצרים תוצרת ארה"ב.
וכך, אחד (עודף הסחר לטובת ישראל) ועוד אחד (ישראל היא יבואנית גדולה של מוצרים אמריקאיים) מביאים את ממשל טראמפ להפעלת לחצים על ישראל להרחבת הפתיחה של השוק המקומי לייבוא מארה"ב.
זו המדיניות שמפעיל עתה הממשל כלפי סין. בהבדל אחד: סין היא יבואנית גדולה יותר של מוצרים אמריקאיים והעודף המסחרי שלה מול ארה"ב מרקיע שחקים. יחד עם זאת, לסין 1.4 מיליארד תושבים ואילו ישראל מונה בקושי תשעה מיליון.
הבדל גדול נוסף: ארה"ב פתחה במלחמת סחר גלויה נגד סין, בעוד שהתלות של ישראל בארה"ב לא מאפשרת לה להשיב מלחמה באותן נסיבות ובאותם היקפים.
לפי מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב (יולי 2018), "בשונה מהסנקציות הכלכליות, שאותן מטילה ארצות הברית על מדינות סוררות, בתחום מאבקי הסחר ארצות הברית מתמודדת בו–זמנית מול כוחות כלכליים גדולים, כמו האיחוד האירופאי וסין, כך שצפויות תגובות ותגובות נגד, שעלולות להשפיע לרעה, במידה מסוימת, על הכלכלה האמריקאית ועוצמתה המדינית של ארצות הברית".
אך חרף שקיעת מעמדה של ארה"ב, סביר להניח שממשלת הימין בישראל תיכנע ללחצי הממשל האמריקאי.
א"ד
