'הנערים': סדרה מעולה ואיכותית אבל עם מסר בעייתי

"הנערים" היא סדרה מעולה. איכות ההפקה, הביצוע, הרמה האמנותית – אמריקה. HBO הבטיחו וקיימו: הסדרה מעבירה אותנו חוויית צפייה שכמעט אין בטלוויזיה הישראלית. ישנן בסדרה סצנות המסדרות מחדש את ההיסטוריה בראש, דימויים שלא ייצאו וייפרדו עוד מהזיכרון המציאותי הקשה של אותם ימים נוראים ב-2014 – ימי החטיפה, הגל העכור של הפשיזם והגזענות בעקבותיה, שריפת הנער מוחמד אבו ח'דיר ומלחמת עזה האחרונה, הארוכה והעקובה מדם.

"הנערים", צילום מתוך אחד מפרקי הסדרה

הביקורת היחידה, אבל הקשה, שיש למתוח על הסדרה, היא על המסר. הימין תקף את הסדרה ושאל כיצד העזו היוצרים לעסוק במקרה הלינץ' (הנדיר כל כך לטענתם) של יהודים בערבים ולהראותו. "אנטישמיות!" מיהר ראש הממשלה לתייג, כי כמובן לא ייתכן שנראה יהודים פוגעים בערבי, פשוט כך, כפי שקרה במציאות, ועוד בטלוויזיה. צריך היה לכסות על כך, אומר הימין, או לאזן ולהראות כמה היהודים הם הקורבנות והערבים הם הטרוריסטים המסוכנים.

בוויכוח הציבורי המתנהל סביב הסדרה קיימת חלוקה ל"בעד יהודים" לעומת "בעד ערבים". יש להשיב, ובצדק, שהסדרה איננה בעד או נגד ערבים, ולא בעד או נגד יהודים. גם יהודים וגם ערבים מוצגים בסדרה בשלל דמויות שונות באופיין, המעוררות הזדהות עם צדדים שונים בסיפור. אבל כך מתעלמים בסדרה מגורם המיוצג לכל אורכה באופן לבן וקסום. גיבור הסדרה הבלתי מעורער, ה"גוד גאי" והשומר על כולנו, איננו אלא השב"כ.

ברוב המדינות המודרניות, נתפשים ארגוני הביטחון החשאיים כרע הכרחי (אולי), כאיום על זכויות האזרח והדמוקרטיה (בוודאי), וכמשהו מסוכן, מפחיד ומאיים. רק בישראל ההיגיון הפוך: ככל שהרשות חשופה יותר, כך הביקורת עליה לגיטימית יותר. אני מרכזת פרויקט של מאבק באלימות משטרתית בוועד נגד עינויים, ואיש אינו מתרעם על כך או מופתע לשמוע שהמשטרה אלימה וגזענית.

מדוע את השב"כ רואים אחרת? כי הוא סודי, חשאי, טעויותיו אינן מתפרסמות, וממילא תפקידו הפוליטי בשימור ותיחזוק הכיבוש מבטיח שקורבנותיו ברובם יהיו חסרי קול בזירה הציבורית הישראלית, שכן הם פלסטינים. תארו לעצמכם שהיו מפרסמים סדרה על גבורתו של הקג"ב בשנות ה-30 בבריה"מ בהגנה על המהפכה, אך העובדה שבאותן שנים הוא לקח חלק בטיהורים נרחבים לא הייתה מוזכרת.

הדמות הראשית, אותה משחק שלומי אלקבץ, ראש המחלקה היהודית בשב"כ, הוא הגיבור הטוב בסדרה. הוא רואה הכל מראש, מזהיר, מנסה למנוע. הוא מתייחס אל כולם כבני אדם, גם אל המתנחלים הקיצוניים וגם אל הפלסטינים. אנשי השב"כ האחרים מתווכחים עם הגיבור אמנם, אבל תמיד בטיעונים משכנעים והגיוניים. הם אכן מתקשים להאמין ש"יהודים יעשו משהו כזה", אך מתנהלים במסגרת המקצועית של האחראים על הביטחון. הסדרה מציגה אמנם גם דמויות אחרות מהשב"כ שמנסות לעצור את מאמציו ומייצגות את הנרטיב הישראלי הקלאסי. במובן מסוים, אפשר לומר שכך מושג האיזון בסדרה: שהרי בכיר השב"כ בסדרה מנסה להלביש את הרצח של אבו ח'דיר מהר ככל האפשר על ערבים. הדבר הגרוע ביותר שאיש שב"כ עושה בסדרה הוא ניסיון לכוון חקירה באופן שהוא גם פוליטי ולא רק מקצועי.

הכיבוש, ההקשר העמוק יותר של עבודת השב"כ באותה תקופה, נעלם לחלוטין מהסדרה. בתקופה המתוארת בסדרה, וסביב אותם אירועים, נעצרו מאות פלסטינים, נלקחו מבתיהם, הוחזקו במעצר תקופות ארוכות ללא משפט ועברו חקירות קשות מאוד. לפי נתוני הוועד הציבורי נגד עינויים, בתקופה זו היה שיא במספר החקירות הצבאיות שאושר לגביהן שימוש ב"אמצעים מיוחדים". מענה לבקשת חופש מידע בנושא הראה בבירור כי מספר הפלסטינים שנחקרו באותה שנה ב"חקירת צורך", כלומר תוך שימוש במה שאנחנו מכנים לרוב עינויים, היה גבוה יותר מאשר בכל שנה אחרת בעשור האחרון.

השב"כ, המבוגר האחראי בסדרה, הוא גם זה שעינה ממש באותה התקופה עשרות פלסטינים. רובם, מן הסתם, לא היו אשמים בחטיפה. המיינסטרים הישראלי מוכן כבר לקבל את המתנחל והחרדי כפושעים, ודי בקלות האמת; אבל את פשעי השב"כ לא נראה על המסך. לאחרונה הובהל פלסטיני שנחקר בשב"כ לבית חולים במצב אנוש. בחודש שעבר היה מעורב השב"כ בתכנון של 376 פשיטות על הקהילות הפלסטיניות בשטחים – מרביתן בשעות הלילה הקטנות. הפושטים גררו למעצר 311 איש, בהם 35 קטינים ו-5 נשים. כך, בחודש רגיל, שגרתי לחלוטין, ללא חטיפות והצתות של נערים. זה התפקיד האמיתי של השב"כ, זה שממנו הציבור הישראלי מעדיף להפנות את המבט הצידה. מוסיפים לבנות מגדלים מפוארים בדבר היושר של השב"כ, שמחזיק גם מחלקה יהודית, שמענה קטינים מתנחלים, שחזקת החפות אמורה הייתה להגן עליהם.

ומה אמר על כך חגי לוי, יוצר הסדרה, בריאיון ל"הארץ" (7.10)? "כשאתה פוגש את האנשים האלה, גם את המשטרה וגם את השב"כ, אתה אומר: הם מדהימים, הם עושים את העבודה, רואים בה שליחות, מסורים לה, ועם אפס אידיאולוגיה פוליטית". במובן זה "הנערים" היא המקבילה השב"כניקית של "מחוז ירושלים", סדרת היח"צ של משטרת ישראל שירדה מהאקרנים לאחר שהוכח כי הסצנות בה היו מבוימות. הסדרה "הנערים", על אף הרמה הקולנועית והניתוח הפסיכולוגי המרתק של הרוצחים היהודים ("שיבינו הם את הרוצחים שלהם", אמר חגי לוי בראיון), היא סדרת תדמית לשב"כ לכל דבר ועניין.

נועה לוי

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"