המשבר הקואליציוני האחרון, שחלף כפי שבא, הוביל את המערכת הפוליטית לנקודה הקרובה ביותר לבחירות מאז כינון הממשלה הנוכחית. לדברי גורמים בתקשורת ובממסד, בחירות מוקדמות עדיין נשקלות. מציאות זו מעלה שאלות לגבי אסטרטגיית הבחירות של חד״ש לכנסת ה-21.

לפי הערכות, גם בבחירות הקרובות תרוץ חד"ש כחלק מהרשימה המשותפת בפורמציה הנוכחית. כלומר, יחד עם בל״ד, רע״מ ותע״ל, ובראשות איש חד״ש. ברשימה זו לא אדון בשאלות העקרוניות בנוגע למשותפת. זה דיון חשוב, המתנהל לא אחת על גבי דפי עיתון זה, אך הוא לא הדיון היחיד שיש לנהל. יש לחשוב גם על הפרקסיס הפוליטי.

מציאות אלקטורלית זו מקשה ביותר על יכולת חד״ש להתחרות על קולות בציבור היהודי, כפי שלימדה אותנו מערכת הבחירות של 2015. מעבר לעובדה המובנית שבעיני מרבית הציבור היהודי נתפשת הרשימה המשותפת בראש ובראשונה כמייצגת אלקטורלית של הציבור הערבי, ולכן אינה נשקלת כאפשרות מידית לאנשי שמאל יהודים, קיים גם האתגר של הצבעה אסטרטגית.

טיפ: לא לשכור את משה קלוגהפט כיועץ

התחרות שלנו על קולות שמאל יהודיים היא כמעט באופן בלעדי עם מרצ. אך מרצ עצמה קרובה בסקרים לאחוז החסימה (ותחילת הכהונה המקרטעת של תמר זנדברג בראשות המפלגה לא מבשרת טובות עבורה). בבחירות 2015, כאשר אי-אלה מתומכי חד״ש בעבר שקלו להצביע למשותפת אך חששו שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה, היה קשה מאוד לשכנעם כי המשותפת היא הבחירה הנכונה.

לכן עלינו להתחיל לחשוב, כבר היום, איך פונים לציבור היהודי עם הרשימה המשותפת כאפשרות הנכונה עבור אנשי שמאל עקבי. איננו יכולים להסתפק בהדגשה של ״חד״ש בתוך הרשימה המשותפת״, מפני שבפועל אי אפשר להבחין בין המפלגות בקמפיין בחירות. עלינו לחשוב כיצד פונה ״המשותפת״ לציבור היהודי.

כדי להגיע לקהל רחב של יהודים שוחרי דמוקרטיה, שלום ושוויון, אני מציע כמה הדגשים אפשריים:

1. רשימה ערבית-יהודית:  הקמפיין   ידגיש  את הרכבה היהודי-ערבי  של הרשימה. וגם  אם  ימשיך להיות מועמד יהודי אחד במקום ריאלי, יש להדגיש את הרכב הפעילים של המשותפת כערבי-יהודי;

2. קול למשותפת – קול לשכבות המוחלשות: ניצור זיהוי בין המשותפת לבין המעמדות המוחלשים, ״השקופים״ לפי אריה דרעי. הסוגיות בהן עוסקת הרשימה המשותפת הן סוגיות רלוונטיות למעמד העובדים בארץ כולו – ערבים ויהודים. עלינו להדגיש שבייצוגה את הציבור הערבי, מייצגת הרשימה המשותפת גם את האינטרסים של כלל השכבות המוחלשות;

3. המחנה הדמוקרטי: נמצב את הרשימה המשותפת כמפלגה הגדולה ביותר במחנה הדמוקרטי בישראל. נתמיד בקו המסמן את המאבק הפוליטי בישראל כמשולש: המחנה הלאומני (בראשות הליכוד), המחנה הציוני (כשמו כן הוא), והמחנה הדמוקרטי בהובלת המשותפת;

4. המפלגה היחידה שלא תשב עם ליברמן: פנייתה של זנדברג יו"ר מרצ ל״מיינסטרים״ הישראלי היא בפועל לגיטימציה לכוחות גזעניים כמו ליברמן. נדגיש שרק המשותפת לא תשתתף בממשלות גזעניות, ותהיה אופוזיציה עקבית להן.

אלה הם רק כמה רעיונות לקווי בסיס עבור הקמפיין הקרוב. אני מציע לפתחם ולחשוב על עוד כיווני פעולה. מטרתנו – להשיג תמיכה רחבה לכנסת בקרב הציבור הדמוקרטי והשמאלי בארץ, ערבים ויהודים. כרגע זה אומר תמיכה ברשימה המשותפת. אלה התנאים. כעת יש לפעול.

נמרוד פלשנברג