המשבר הכלכלי בוונצואלה: 'לא ניתן לקיים משק המבוסס על ייצוא הנפט'

המשבר הכלכלי בוונצואלה הולך ומחריף. הוא משפיע על רמת החיים של העם ואף על מדינות עמן ונצואלה מקיימת קשרים קרובים, כמו קובה. כתבת העיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה" ערכה ראיון עם הכלכלן פרופ' רודריגו קבסאס, אחד מפעיליה המרכזיים של המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת שבשלטון, שייסד הנשיא המנוח הוגו צ'אבס. קבסאס, סגן יו"ר המפלגה לקשרי חוץ ומרצה באוניברסיטת זוליה, כיהן כשר האוצר בממשלת צ'אבס בשנים 2007 ו-2008. חלקים מהריאיון הארוך מובאים כאן בתרגום מצרפתית:

2016-07-22_225227

הנשיא ניקולס מדורו חידש את מצב החירום הכלכלי בוונצואלה. איך ניתן להסביר את המחסור במזון במדינה בה עתודות נפט מהגבוהות בעולם?

למשק של וונצואלה ישנה בעיית יסוד: הוא תלוי בהכנסות הנפט. כל תנודה במחירי הנפט בשוק העולמי משפיעה ישירות על הכלכלה המקומית. הירידה במחירי הנפט בשנים האחרונות גרמה לאובדן של כ-62% מהכנסות המדינה. על מנת שהתוצר המקומי הגולמי יעלה ב-2%, מחיר חבית נפט אמור להגיע ל-132 דולר; אך המחיר כיום הוא נמוך מאוד. כך שיש לנו במשק בעיה מבנית: תלות במחירי הנפט ומשק שאינו מייצר מספיק. שאלת ההכרזה על המצב החירום הכלכלי נידונה במסגרת דיון אסטרטגי בדבר עתיד המדינה שנערך במפלגה הסוציאליסטית המאוחדת. אחת המסקנות של הדיון היא שלא ניתן לקיים משק המתבסס על נפט ויש לאמץ תכנית כלכלית לפיתוח אמצעי הייצור – בייחוד בכל הנוגע לתיעוש. אמנם קיימות בוונצואלה תעשיות כבדות כגון ייצור פלדה, פטרוכימיה או ייצור אלומיניום – אך המשאבים המושקעים בהן אינם מספיקים.

הכלכלן רודריגו קבסאס, מראשי המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (צילום: הומניטה)

אך במהלך הנשיאות של צ'אבס הושקעו סכומים ניכרים בפיתוח תשתיות

ההשקעות שנעשו אז אינן מספיקות כדי להבטיח גידול בר קיימא של המשק. אחד מסימני ההיכר של נשיאותו של צ'אבס היה ההשקעה בחברה וברווחה. כאשר הגענו לשלטון, 63% מהמשפחות חיו בעוני, ב-2014 מספרן ירד לכ-27%. זה היה מאמץ ראוי ונחוץ – הכנסות המדינה מנפט תורגמו לשיפור מתמיד במערכות הבריאות והחינוך. במשך העשורים שקדמו לנשיאות של צ'אבס, שנות ה-80 וה-90, הוצאות הרווחה לא עלו על 16% מההוצאה הציבורית. בין 2004 ל-2015 הן עלו עד כדי 46% מתקציב המדינה. לא רק העוני ירד בהתמדה; גם מערכת החינוך החלה לתפקד. ונצואלה היא כעת אחת המדינות בה מספר הסטודנטים גבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה. בעשור הראשון של הצ'אביזם ההכנסות מנפט ירדו בצורה ניכרת, והתלות בהכנסות מנפט דווקא גדלולפני 16 שנה, 8% מהייצוא היה מורכב מתוצרת תעשייתית, כעת הוא ירד לכ-4%.

סבסוד הממשלה לדלק היה כה מופרז, שהוא ניתן כמעט בחינם. אני מדגיש: הדלק לא נמכר – אלא ניתן כמעט בחינם. חברת הנפט הלאומית של ונצואלה שילמה 8 סנט של דולר על כל ליטר דלק שנמכר בתחנות כי לא ניתן היה להרוויח בשיווק לצרכנים. על פי צרכי המשק, ונצואלה אמורה לצרוך מדי יום 420 אלף חביות נפט, אבל בפועל היא צורכת כ-600 אלף, כי איש לא חוסך באנרגיה. זו מציאות הפוגעת בכלכלה, בסביבה ובחברה.

הנשיא מדורו מקדם את הקמתן של מערכות שיווק מקבילות לפרטיות. מה הכוונה? להתמודד עם ההברחות הגוברות?

אנו בעיצומו של משבר חברתי חמור. הממשלה, יחד עם הארגונים העממיים והרשויות המקומיות, החליטה להתערב בשיווק של מוצרי היסוד על מנת להבטיח את קיומם של האזרחים. כך הוקמו ה"וועדות המקומיות לאספקה ולייצור" שמטרותיהן לספק את מוצרי היסוד לאוכלוסיות החלשות ביותר ולנתץ את כנופיות המבריחים העושות הון על חשבון העניים. זהו צעד זמני, כי לא ניתן להשליט דגם זה על הכלכלה, במקום המסחר הקמעונאי הקיים – כל עוד המשפחות תלויות במכולת השכונתית לאספקת מוצרי היסוד. אבל הספסרות הקיימת סביב מוצרי היסוד היא בממדים עצומים ואין מנוס אלא לייבש ביצה זו.

המצב הכלכלי עומד ברקע המפלה הפוליטית של השמאל בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-6 בדצמבר האחרון?

אין ספק שתוצאות הבחירות קשורות במצב הכלכלי. יחד עם זאת, העם לא הצביע למען התערבות ארה"ב בענייניה הפנימיים של ונצואלה, העם לא מצדד בניאוליברליזם ואינו מתקומם נגד המורשת של הוגו צ'אבס. העם כועס על המחסור במוצרי יסוד ובגלל התורים האיןסופיים כדי להשיג חלב או לחם. קרוב ל-800 אלף תומכי צ'אבס הצביעו בעד הימין, עוד 700 אלף לא הצביעו. זו הייתה ללא ספק הצבעת מחאה והתפקיד המרכזי שלנו הוא לשוב לרכוש את אמונם של האזרחים תוך תיקון הכלכלה.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך"

(מאמר)

המשבר הכלכלי בוונצואלה: 'לא ניתן לקיים משק המבוסס

על ייצוא הנפט'

המשבר הכלכלי בוונצואלה הולך ומחריף. הוא משפיע על רמת החיים של העם ואף על מדינות עמן ונצואלה מקיימת קשרים קרובים, כמו קובה. כתבת העיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה" ערכה ראיון עם הכלכלן פרופ' רודריגו קבסאס, אחד מפעיליה המרכזיים של המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת שבשלטון, שייסד הנשיא המנוח הוגו צ'אבס. קבסאס, סגן יו"ר המפלגה לקשרי חוץ ומרצה באוניברסיטת זוליה, כיהן כשר האוצר בממשלת צ'אבס בשנים 2007 ו-2008. חלקים מהריאיון הארוך מובאים כאן בתרגום מצרפתית:

הנשיא ניקולס מדורו חידש את מצב החירום הכלכלי בוונצואלה. איך ניתן להסביר את המחסור במזון במדינה בה עתודות נפט מהגבוהות בעולם?

למשק של וונצואלה ישנה בעיית יסוד: הוא תלוי בהכנסות הנפט. כל תנודה במחירי הנפט בשוק העולמי משפיעה ישירות על הכלכלה המקומית. הירידה במחירי הנפט בשנים האחרונות גרמה לאובדן של כ-62% מהכנסות המדינה. על מנת שהתוצר המקומי הגולמי יעלה ב-2%, מחיר חבית נפט אמור להגיע ל-132 דולר; אך המחיר כיום הוא נמוך מאוד. כך שיש לנו במשק בעיה מבנית: תלות במחירי הנפט ומשק שאינו מייצר מספיק. שאלת ההכרזה על המצב החירום הכלכלי נידונה במסגרת דיון אסטרטגי בדבר עתיד המדינה שנערך במפלגה הסוציאליסטית המאוחדת. אחת המסקנות של הדיון היא שלא ניתן לקיים משק המתבסס על נפט ויש לאמץ תכנית כלכלית לפיתוח אמצעי הייצור – בייחוד בכל הנוגע לתיעוש. אמנם קיימות בוונצואלה תעשיות כבדות כגון ייצור פלדה, פטרוכימיה או ייצור אלומיניום – אך המשאבים המושקעים בהן אינם מספיקים.

הכלכלן רודריגו קבסאס, מראשי המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (צילום: הומניטה)

אך במהלך הנשיאות של צ'אבס הושקעו סכומים ניכרים בפיתוח תשתיות

ההשקעות שנעשו אז אינן מספיקות כדי להבטיח גידול בר קיימא של המשק. אחד מסימני ההיכר של נשיאותו של צ'אבס היה ההשקעה בחברה וברווחה. כאשר הגענו לשלטון, 63% מהמשפחות חיו בעוני, ב-2014 מספרן ירד לכ-27%. זה היה מאמץ ראוי ונחוץ – הכנסות המדינה מנפט תורגמו לשיפור מתמיד במערכות הבריאות והחינוך. במשך העשורים שקדמו לנשיאות של צ'אבס, שנות ה-80 וה-90, הוצאות הרווחה לא עלו על 16% מההוצאה הציבורית. בין 2004 ל-2015 הן עלו עד כדי 46% מתקציב המדינה. לא רק העוני ירד בהתמדה; גם מערכת החינוך החלה לתפקד. ונצואלה היא כעת אחת המדינות בה מספר הסטודנטים גבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה. בעשור הראשון של הצ'אביזם ההכנסות מנפט ירדו בצורה ניכרת, והתלות בהכנסות מנפט דווקא גדלולפני 16 שנה, 8% מהייצוא היה מורכב מתוצרת תעשייתית, כעת הוא ירד לכ-4%.

סבסוד הממשלה לדלק היה כה מופרז, שהוא ניתן כמעט בחינם. אני מדגיש: הדלק לא נמכר – אלא ניתן כמעט בחינם. חברת הנפט הלאומית של ונצואלה שילמה 8 סנט של דולר על כל ליטר דלק שנמכר בתחנות כי לא ניתן היה להרוויח בשיווק לצרכנים. על פי צרכי המשק, ונצואלה אמורה לצרוך מדי יום 420 אלף חביות נפט, אבל בפועל היא צורכת כ-600 אלף, כי איש לא חוסך באנרגיה. זו מציאות הפוגעת בכלכלה, בסביבה ובחברה.

הנשיא מדורו מקדם את הקמתן של מערכות שיווק מקבילות לפרטיות. מה הכוונה? להתמודד עם ההברחות הגוברות?

אנו בעיצומו של משבר חברתי חמור. הממשלה, יחד עם הארגונים העממיים והרשויות המקומיות, החליטה להתערב בשיווק של מוצרי היסוד על מנת להבטיח את קיומם של האזרחים. כך הוקמו ה"וועדות המקומיות לאספקה ולייצור" שמטרותיהן לספק את מוצרי היסוד לאוכלוסיות החלשות ביותר ולנתץ את כנופיות המבריחים העושות הון על חשבון העניים. זהו צעד זמני, כי לא ניתן להשליט דגם זה על הכלכלה, במקום המסחר הקמעונאי הקיים – כל עוד המשפחות תלויות במכולת השכונתית לאספקת מוצרי היסוד. אבל הספסרות הקיימת סביב מוצרי היסוד היא בממדים עצומים ואין מנוס אלא לייבש ביצה זו.

המצב הכלכלי עומד ברקע המפלה הפוליטית של השמאל בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-6 בדצמבר האחרון?

אין ספק שתוצאות הבחירות קשורות במצב הכלכלי. יחד עם זאת, העם לא הצביע למען התערבות ארה"ב בענייניה הפנימיים של ונצואלה, העם לא מצדד בניאוליברליזם ואינו מתקומם נגד המורשת של הוגו צ'אבס. העם כועס על המחסור במוצרי יסוד ובגלל התורים האיןסופיים כדי להשיג חלב או לחם. קרוב ל-800 אלף תומכי צ'אבס הצביעו בעד הימין, עוד 700 אלף לא הצביעו. זו הייתה ללא ספק הצבעת מחאה והתפקיד המרכזי שלנו הוא לשוב לרכוש את אמונם של האזרחים תוך תיקון הכלכלה.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב

הקרוב