בדו"ח מזעזע במיוחד, הזהיר בשבוע שעבר המשנה למזכ"ל האו"ם מפני האסון ההומניטארי החמור ביותר המתרחש בימים אלה. בהדגישו שזה האסון הקשה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה, ציין המשנה למזכ"ל כי עשרות מיליוני בני אדם בעולם, ובמיוחד ילדים, סובלים כעת ממחסור חמור במי שתייה ובמזון, ועלולים למות מרעב, מהעדר טיפול רפואי ומהמשך המלחמות, העקירה והרדיפות על רקע לאומי–אתני.

תושבי עזה בניסיון לשקם את בתיהם (צילום: אימאן מוחמד)

האסון ההומניטארי חושף את הפנים האכזריות של הקפיטליזם, אשר גורם לריכוז העושר בידי פחות מ-1% מתושבי העולם, אך דן אוכלוסיות שלמות, ובמיוחד באפריקה ובמזרח–התיכון, לתת תזונה ולרעב. הקדמה הטכנולוגית המואצת מנוצלת להאצת מרוץ החימוש, לרבות זה הגרעיני, מצד אחד, ומחזקת את היכולת של החברות הרב–לאומיות להרחיב ולהעמיק את שליטתן בעולם, מצד שני. בארצות אפריקה הן גוזלות את אוצרות הטבע (נפט ועוד), ממוטטות את הכלכלה המסורתית, דוחפות למלחמות אתניות ומשחדות שליטים מקומיים.

בתנאים של עקירת איכרים מאדמת והעדר תשתיות חיוניות מינימליות, תופעות טבע כמו בצורת ממושכת דנות מיליונים לגסיסה ברעב. המלחמות וההרס מזינים את בעיית הפליטים המחריפה, אותה מנצלים דמגוגים פוליטיים מסוגו של הנשיא טראמפ לליבוי שנאה ואלימות.

המושג "אסון הומניטארי" לא אמור להיות זר לאוזניהם של הישראלים.

מאז 2005, כלומר כבר 12 שנה, מתריעים ארגונים ומומחים מפני ההשלכות החמורות של המלחמות התכופות והסגר הממושך על כשני מיליוני הפלסטינים ברצועת עזה.

דו"ח של האו"ם שפורסם השנה קבע, כי המשך המצב הנוכחי של אבטלה המונית (40% מכוח העבודה ו-60% בקרב הצעירים), של בנייני מגורים ותשתיות הרוסים, של מחסור מחריף בהספקת מים וחשמל, של קריסת שירותי הבריאות והחינוך – יהפוך את עזה בעוד שלוש שנים בלבד, בשנת 2020, לאזור שאינו ראוי עוד למגורי אדם.

מפני האסון ההומניטארי המתרחש ברצועה מתריעים לא רק האו"ם וארגוני זכויות אדם. לפי דו"ח מבקר המדינה על מלחמת עזה 2014 ("צוק איתן"), בישיבת ממשלה שקדמה למלחמה הצביע על האסון המתרחש לא אחר מאשר מתאם הפעולות בשטחים, אך הנושא לא נידון כלל. בתחילת החודש הנוכחי הצטרף למתריעים גם ראש אמ"ן, שהזהיר ממשבר הומניטארי ברצועה העלול להוביל להסלמה.

ממשלות ישראל, אשר הפכו את המשך הכיבוש של השטחים הפלסטיניים לאבן הפינה של מדיניותן, שיזמו וניהלו את המלחמות התכופות ברצועה ואת הסגר ההדוק ומנעו את שיקום הריסותיה, ואשר מגלות אטימות אפילו לאזהרותיהם של קצינים בכירים בצה"ל – נושאות באחריות ישירה למחסור הגובר במי שתייה, להעדר מקורות פרנסה, לבניינים ולכבישים ההרוסים, למצוקה ולרעב.

בניגוד לאשליות בדבר נצח הסטאטוס קוו, שזורים ראש הממשלה נתניהו ושריו, המשך הסגר ודרדור הרצועה למצב של אזור שאינו ראוי לחיי אדם, גבה ויגבה מחיר כבד גם מתושבי ישראל. לכן סיום הכיבוש והשגת שלום צודק ויציב הוא אינטרס עליון של שני העמים, הפלסטיני והישראלי.

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב