בקול תרועה רמה, הכריז שר החינוך נפתלי בנט לקראת הבחירות הקרובות על הקמת מפלגת הימין החדש. במקביל, הוא פִנטז לרשת את אביגדור ליברמן שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון, וכבר הצהיר שידרוש תיק זה מנתניהו לאחר הבחירות באפריל.
מאז, הספיק השר בנט לטעון שתקום "מדינה פלסטינית בתמיכת טראמפ" לאחר הבחירות אם תכונן ממשלת גנץ–נתניהו, להזהיר מפני "כלכלה סוציאליסטית–הסתדרותית" אם תקום ממשלת גנץ–ניסנקורן, ולקרוא "לבטל את בית המלון של האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי".
אך בעוד שבנט מתעסק בכל מיני עניינים – מלבדי ענייני משרדו שלו – גוברות המחאות נגד המדיניות הניאו–ליברלית של משרד החינוך המזניחה את העובדים–המורים ומפקירה את התלמידים. בהמשך שתי דוגמאות מיני רבות על התנגדות הורים ומורים למדיניותו של בנט "היהודישראלימני": מבחני המצי"ב ומאבקם של מורי "תכנית קרב" המופרטת.
סערת המיצ"ב
ועדי הורים רבים ברחבי ארץ החליטו שלא לשלוח את ילדיהם להיבחן במבחני המיצ"ב שהתקיימו בשבוע שעבר בשכבות ה' ו–ח'. בתגובה, משרד החינוך הפעיל לחץ רב על התלמידים וההורים להשתתף בו בכל מקרה, חרף התנגדות ועדי ההורים.
זאת לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוציא צו מניעה זמני נגד עיצומים, שהכריזה הסתדרות המורים במטרה לבטל את מבחני המיצ"ב. דומה כי משרד החינוך מנהל מלחמה מול הסכמה רחבה במערכת החינוך – על מוריה, תלמידיה והוריהם – לגבי אי–נחיצות בחינות המיצ"ב.
לדברי דנה קישוני, יו"ר ועד ההורים העירוני ביהוד, נרשמו מקרים רבים של מנהלים שאיימו על הורים ותלמידים. "רכזת שכבת ח' עברה כיתה–כיתה באחד מבתי הספר אצלנו, ואיימה על תלמידים בהורדת ציון בהתנהגות לכל מי שלא ייגש למיצ"ב. איימו עליהם גם שיחייבו אותם במבחן קשה יותר, שהציון שלו ייכנס לתעודה, בשונה מהמיצ"ב שאינו נכנס לתעודה", סיפרה (5.3) בריאיון ל"דבר ראשון".
נורית קדמון (רמת גן), שלא שלחה את בנה למבחן המיצ"ב, מסבירה את ההחלטה בשיחה עם "זו הדרך": "זה פשוט לא ייתכן שמשרד החינוך יתערב בהחלטה של הורים לגבי בחינת ילדיהם במיצ"ב".
היא מוסיפה: "המיצ"ב, להזכיר, הוא מבחן שאינו מודד את הידע של התלמידים ובטח שלא את היכולות הלימודיות. אבל חמור מכך, הוא לא נכנס לשקלול הציונים והתעודה, מעלה את מפלס הלחץ שגם ככה גבוה, ובעיקר יודע לשקף מעמד סוציו–אקונומי".
אולם האיומים לא עצרו בפגיעה ישירה בציוני הילדים, אלא אף נגעו בתקציבי בית הספר כולו. "קיבלנו הודעות מהמנהלות שאומרות שהזהירו אותן ששביתת ההורים תפגע בבית הספר", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה טל בראש–בוסקילה, יו"ר ועד ההורים בבית הספר קריית יערים ברמת השרון. "איזה מין דבר זה, להציב בפני ההורים ברירה – לגשת לבחינה בטווח של סוף שבוע אחד, או לפגוע בילדים בתקציבים נמוכים יותר לחינוך?".
ממשרד החינוך נמסר כי "מצופה מההורים, כשותפים לחינוך, לגלות אחריות אזרחית ולא לפעול בניגוד לנהלים".
הקרב על מורי קרב
3,200 עובדי "תכנית קרב", שהתאגדו לאחרונה בהסתדרות הכללית, שבתו (25.2) במחאה על מכרז 2019 המאיים על המשך קיום התכנית. כ-700 מהם הפגינו מול משרד החינוך, ועתה הם ממשיכים במחאה. הם הפגינו בשבועות האחרונים גם מול ביתו של בנט ברעננה ומול בנייני משרד החינוך בירושלים, בעפולה ובבאר שבע.
"תכנית קרב" מספקת תכנים ושיעורי העשרה ביותר מ-3,000 בתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ, ועתה עובדיה חוששים לעתידם ולתנאי העסקתם. היא פועלת למן 1992 ב-118 רשויות מקומיות, 750 בתי ספר ו-2,500 גנים – רובם בפריפריה החברתית–גיאוגרפית. עובדי התכנית התאגדו בפברואר 2015 בהסתדרות וחתמו הסכם קיבוצי ראשון בתחילת השנה.
לטענת ועד העובדים, המכרז שפרסם משרד החינוך כולל ביטול חד–צדדי של השתתפות המדינה בעלויות חלק מפעילויות התכנית, וקובע באופן חד–צדדי הגבלת תקרה להיקף המשרות ולכן יביא לפיטורי מאות מהם. "המכרז עלול להוביל לפיטורים, צמצומי משרות המוניים, ירידה בשעות ההעשרה עקב כך, שינויים דרסטיים במבנה ובניהול התכנית ופגיעה בביטחון התעסוקתי של אלפי העובדים", נמסר.
עוד טוענים העובדים כי המכרז החדש יפגע ביכולת להגן על מדריכים מפני החלטות שרירותיות של הלקוחות, וכן יוציא מאות מהעובדים מההסכם הקיבוצי. בהודעה שפרסם השבוע ועד עובדי תוכנית קרב לעובדים בפייסבוק דיווח על התגבשות הבנות ראשוניות, בעקבות המאבק, עם משרד החינוך לתיקון המכרז להפעלת התוכנית, ולצמצום הפגיעה בעובדים. על פי ההודעה יישמר ההסכם הקיבוצי במלואו במסגרת המכרז, לרבות התנאים הסוציאליים של המדריכים ושל עובדי התשתית.
י"ל
