המצלמות הן דיכוי פוליטי: מחטף גזעני של הליכוד כדי להוריד את שיעור הצבעת הערבים

פרובוקציות נבזיות. בשבוע שעבר שוב עלתה לדיון בוועדת הבחירות המרכזית שאלת הכנסת מצלמות בידי אנשי הליכוד לקלפיות ביישובים ערביים (עוד על כך – ר' ידיעה בעמ' 4 של גיליון זה). בהמשך, עשויה שאלה זו להידון גם בבג"ץ.

הליכוד נקי הכפיים, בראשות בנימין נתניהו בר הלבב, מתיימר להגן על טוהר הבחירות. לא יאומן כי יסופר! אך למה, מכל פלחי האוכלוסייה, צריכים להשגיח דווקא על הערבים? כבר בעת העתיקה הבינו כי פשעים מבצעים לרוב מי שתוצאות הפשע מועילות להם. קיקרו, הסנטור הרומאי, טבע את האִמרה, לפיה כל חקירת פשע צריכה להתחיל בשאלה: "למי זה עשוי להועיל?".

אחת המצלמות שהוצבו בקלפיות ביישובים הערביים באפריל (צילום: זו הדרך)

מה ייצא לאזרחים הערבים מזיוף תוצאות הבחירות? למפלגות היושבות בממשלה דרך קבע יש אינטרס להגדיל את כוחן כדי למנות יותר שרים מטעמן. ואכן, תמיד נפוצו בישראל בדיחות כי חרדים ממשיכים להצביע בבחירות גם לאחר מותם. אך המיעוט הערביהפלסטיני בישראל, כידוע, הוא "מחוץ לתחום" מבחינת מפלגות הממסד. חד"ש והמפלגות הערביות לא היו, ודומה כי לא ישתתפו בקרוב, בממשלה.

לכן ברור כי הכנסת מצלמות לקלפיות רק ביישובים ערביים היא מניפולציה גזענית של תנאי ההצבעה. מדובר במרכיב באסטרטגיה רחבה של דיכוי בוחרים ערבים. כוחות גזעניים השתמשו באסטרטגיה זו באופנים שונים בארה"ב, באוסטרליה, בקנדה ובבריטניה. תכליתה היא הרתעת מצביעים, תוך הפחדה או ניכור שלהם ממימוש זכותם החוקית והדמוקרטית. הצבת המצלמות היא המשך של ההסתה מבית היוצר של ראש ממשלה שהצהיר ערב הבחירות ב-2015: "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות".

ביהמ"ש העליון קבע בעבר כי "חופש הבחירה משמעו לא רק החופש הפיזי להטיל לקלפי את פתק ההצבעה, אלא גם ובעיקר החופש הגמור לעבור כבןחורין את תהליך ההצבעה מבחינה נפשית ושכלית. לכן, כל מעשה שיש בו כדי לצמצם או לבטל, בין במישרין ובין בעקיפין, את חירות חשיבתו של הבוחר ויכולתו לתת ביטוי אמיתי לתכנית הפעולה הרצויה בעיניו ולהשקפת עולמו […] פוגע בעיקרון הבסיסי של טוהר הבחירה ואיתלותה. מכאן שמעשים כאלה פסולים הם מיסודם" (פלאטו שרון נגד מדינת ישראל, 1984).

לא יעלה על הדעת כי האחריות לשמור על טוהר הבחירות תופקד בידי מפלגת השלטון, או כל מפלגה אחרת. מפלגת הליכוד פועלת בניגוד לחוק ולקחה אותו לידיה משל הייתה מיליציה. לשופט חנן מלצר, כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אין סמכות לקבוע שום תנאים בהן יותר הצילום עבור ויג'ילנטים מטעם עצמם.

זאת ועוד, מצופה היה ממלצר להחליט על פתיחה בהליך פלילי נגד הליכוד. גם לשר המשטרה והBDS, גלעד ארדן, אין סמכות להורות למשטרה לצלם בקלפיות שעה שאין חוק בנושא. פעולה משטרתית היא לגיטימית רק כשהיא נעשית לפי חוק. שינוי בחקיקה יכולה לאפשר רק הכנסת – וגם אז חייב החוק, כדי לא להיות גזעני, לחול על כלל האוכלוסייה ולא רק על אזרחים ערבים. במהלך בחירות אפריל 2019 יזמה מפלגת השלטון הפרעה למהלך הבחירות ופגעה בפרטיות הבוחרים. זו עבירה פלילית. היא מתכננת לחזור עליה בשנית.

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב