בשנת 2019 שונה מרחב הדיג מול חופי עזה 20 פעמים. תשע פעמים צמצמה ישראל את המרחב, מתוכן ארבע פעמים מנעה כליל יציאה לים. כך מסר ארגון גישה. בסוף דצמבר, לאחר שישה ימים שבהם אסרה על דייגי עזה להתרחק מעבר ל-10 מייל ימי מחופי עזה, מאפשרת ישראל שוב לשוט גם למרחק גדול מזה. הגבלת היתר נומקה כתגובה לירי רקטה משטח עזה אל תוך ישראל.

נמל הדייגים של עזה (צילום: גישה)

יצוין שבהסכם הביניים הישראלי–פלסטיני מספטמבר 1995 נקבע כי יתאפשר לדייגי עזה להרחיק עד 20 מייל ימי מהחוף. החלטה זו מעולם לא יושמה/ במהלך השנים אוכפת ישראל מרחב מצומצם בהרבה מזה, שגם משתנה תדיר. על אף ההיתר הנוכחי להרחיק עד 15 מייל ימי, בפועל רק כלי שיט גדולים מורשים לשוט למרחק זה. מדובר בכ-10 אחוזים בלבד מצי סירות הדיג הפעילות שבעזה.

חרף צעדי הענישה המרובים, התאפיינה השנה האחרונה בעלייה של כמות הדגה שנתפסה, מה שמצביע על הפוטנציאל הטמון בענף, ומותיר לדמיון את מה שיכול היה להשיג אלמלא המגבלות. מנתונים של משרד החקלאות בעזה ושל ארגון המזון והחקלאות של האו”ם עולה כי ב-11 החודשים הראשונים של 2019 נתפסה הכמות הגדולה ביותר של דגים מאז שהאו”ם מנהל מעקב בענף: 3,472 טון. מדובר בצמיחה של 19 אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אך גם אם הכנסותיהם של דייגים מסוימים עלו, עדיין ניכרת בכלל הענף הפגיעה הקשה של מדיניות הסגר, שבין היתר מגבילה עד אוסרת כניסה של מנועים וציוד לתחזוקת הסירות. לפי נתוני האו"ם מספר הדייגים ברצועה ירד מקרוב ל-10 אלף בשנת 2000 לכ-3,600 דייגים הרשומים כיום, מתוכם רק כ-2,000 עוסקים בדיג באופן סדיר.

לדברי גישה "ישראל לא רק משתמשת במרחב הדיג לענישה קולקטיבית של מגזר שלם על מעשים שאין לו קשר או השפעה עליהם, גם האופן שבו היא אוכפת את הגבלותיה מסכן את חיי היוצאים לים. דייגים נהרגים ונפצעים מירי חי; לא פעם נעצרים דייגים וסירותיהם נלקחות מהם בים. על פי עדויות רבות, המעצרים והירי קורים לא פעם כאשר הסירות שוהות בתוך האזור שישראל אוכפת".