המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית קראה בחודש האחרון להצביע נגד השינויים בחוקה כפי שמציע אותם הנשיא ולדימיר פוטין. משאל עם סביב התיקונים השנויים במחלקות נערך בשבוע האחרון ועיקרם: לשמור את מקומו של פוטין כשליט רוסיה. האם מדובר בשינוי קו?
מאז קריסת ברית המועצות, וביתר שאת מתחילת שנות האלפיים, נמתחה ביקורת חריפה על המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית בשל התפשרותה על עקרונות יסוד קומוניסטיים. מפלגה זו אימצה לאורך השנים כמה עמדות לא–קומוניסטיות בעליל, ונסוגה מדרישות שמאליות חשובות לגבי הבעלות הציבורית על אמצעי הייצור, אופי המשטר ויחסי המדינה והכנסייה. הדהירה האידיאולוגית של המפלגה הרחק ממורשתה הלניניסטית הידרדרה לשפל בהרצת בעל הון כמועמד המפלגה לנשיאות, בהימנעות בעת ההצבעה על רפורמת הפנסיה הניאו–ליברלית של פוטין, ולאחרונה – בתמיכה בשינוי החוקה האנטי–דמוקרטי שהוביל הנשיא.
ולרי ראשקין – חבר פרלמנט מטעם המפלגה הקומוניסטית, חבר הוועד המרכזי ואחד הקולות הבולטים ביותר בהנהגתה קורא להתנגד לשינוי בחוקה (צילום מסך: יוטיוב)
אך לאורך כל התקופה ברור היה כי מהלכים אלה מנותקים מרצונם של חברי המפלגה, ורחוקים מהעקרונות הלניניסטיים עליהם ממשיכים להתחנך חברי הקומסומול (תנועת הנוער של המפלגה). פער גדל זה בין הקאדרים של המפלגה לבין הנהגתה התפרץ מעל לפני השטח בפולמוס על שינוי החוקה. בעוד שחברי ההנהגה בהובלת המזכ"ל זיוגאנוב תמכו בהצעה לשינוי החוקה וגיבו אותה, בחרו צירי המפלגה בפרלמנטים המחוזיים וחברי הקומסומול להתנגד לשינוי החוקה ואף יצאו למחאה נגדו.
משבר הקורונה הרחיב את הפער בין הנהגת המפלגה הקומוניסטית של רוסיה לבין מרבית חבריה. כאשר חברי הפרלמנט מטעם המפלגה הסתפקו באמירת דברים עמומים לגבי "השחיתות השלטונית" (בדומה למרכז–שמאל הליברלי בישראל), התבטאו חברי המפלגה במחוזות בחדות רבה ויצאו להפגנות נגד השיטה הקפיטליסטית האכזרית הנהוגה כיום ברוסיה, הרואה לנגד עיניה את רווחי ההון בלבד. דוגמא טובה לכך היא עמדת הצירים הקומוניסטיים בפרלמנט המחוזי בסרטוב, שאפילו הוצאו בכוח מהאולם והוטלו עליהם עונשים כספיים בעקבות מחאתם נגד מדיניות הממשלה והמושל המחוזי. חברי הקומסומול הלניני יזמו שורת הפגנות בערים ברחבי רוסיה תחת הכותרת "וירוס הקורונה האמיתי" (משחק מילים, שכן "קורונה" ברוסית היא כתר), ואף הובילו את ההתנגדות הציבורית למדיניות הממשלה בכמה מחוזות.
על רקע אירועי התקופה האחרונה, גבר הלחץ על הנהגת המפלגה ועל מנהיגיה להיעתר לדרישות שעלו מהמחוזות. חברי המפלגה המציגים קו אופוזיציוני מובהק מול שלטון פוטין השיגו את מבוקשם, כאשר ולרי ראשקין – חבר פרלמנט מטעם המפלגה, חבר הוועד המרכזי שלה ואחד הקולות הבולטים ביותר בהנהגתה, הביע תמיכה בהפגנות נגד שינוי החוקה ואף יצא להפגנת יחיד נגד מדיניות הממשלה במשבר הקורונה. למרות שראשקין נחשב הסמן השמאלי בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של רוסיה ונרדף בעבר בידי ההון והממשלה, יציאתו הפומבית נגד הקו שהובילה הנהגת המפלגה גרמה זעזוע שעשוי להיות פתח לשינוי רחב יותר במפלגה.
לאחר התפנית של ראשקין, חל מהפך בעמדותיה של הנהגת המפלגה. לאחר דיונים הוחלט באופן רשמי לשנות את העמדה הקודמת, שתמכה בשינוי החוקה, ולהחליפה בהתנגדות מוחלטת של המפלגה לשינוי אנטי–דמוקרטי זה. המפלגה יזמה קמפיין רחב נגד הרפורמות של ממשלת פוטין ונגד מדיניותה בתקופת משבר הקורונה. בתפנית חדה זו בהתנהלות מפלגה, שבמשך שנים התרחקה מעקרונות הקומוניזם, הבחינו אף בעיתונות הממסדית. העיתונים רבי התפוצה פרסמו כתבות המלעיגות את "סרבני הקו" במפלגה הקומוניסטית, וכמה מכלי התקשורת מנו בזעזוע את חברי הנהגת המפלגה ששינו את עמדותיהם ויצאו נגד השינוי בחוקה. לראשונה מזה שנים ניכר שמץ בהלה בסיקור המפלגה הקומוניסטית על דפי העיתונות הרוסית, זו הנשלטת באופן ישיר וגילוי בידי בעלי הון.
שינוי זה המתחולל כיום במפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית מצביע על כך שבמפלגה קומוניסטית, השומרת על עקרונות הצנטרליזם הדמוקרטי, פער בין עמדות ההנהגה לבין אלה של מרבית החברים אינו יכול להאריך ימים. לפעילים של המפלגה ישנם הכוח והיכולת לשנות את מגמתה ואת עמדותיה, במיוחד כאשר הנהגתה בוחרת לפעול בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונותיהם של חברי המפלגה הפעילים.
עידן סלוצקר
