תושבי קלנסווה והוועדה העממית בעיר הכריזו מצב חירום. צווי הריסה הוצאו ל-87 בתים. שלושה מהם צפויים היו להתממש כבר השבוע, אך בינתיים עוכבה ההריסה באמצעות צו מניעה לאחר עתירת העירייה לבית המשפט.

מפגינים בקלנסווה נגד צווי ההריסה (צילום: הוועדה העממית)

המדינה טוענת שהבתים נבנו ללא היתר, אבל כאשר נבנו, לא הייתה בקלנסווה תכנית מתאר בתוקף, מכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה. תכנית המתאר אושרה רק ב-2017. לפיה, כל בנייה בלתי–חוקית בטרם אושרה תכנית המתאר – מקבלת תוקף חוקי לאחר חמש שנים.

עודה מוחמד, תושב קלנסווה, מספר כי ביתו עתיד להפוך חוקי בעוד פחות משנה. "בניתי אותו על אדמה פרטית, אבל בגלל מדיניות אפליה של הממשלה – היא רוצה להרוס את הבית שבניתי.", הוא מסביר. "בבניית הבית שלי שמתי את כל החסכונות שלי ושל אשתי. אסור לתת להם להרוס".

את מאבק התושבים נגד ההריסות מדכאת המשטרה באלימות. תושבי קלנסווה הקימו אוהל בכניסה הראשית לעיר ונערכו בו כמה כינוסי מחאה השבוע. ביום שישי הקרוב, 8 בפברואר, תיערך בשעות הצהריים הפגנה ארצית בקלנסווה ביוזמת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל.

בשבוע שעבר (29.1) דיכאה המשטרה באלימות את התכנסות התושבים במאהל המחאה ועצרה כמה מהם. השוטרים אף פגעו בח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש). באותה היתקלות, תקפו השוטרים גם את חברת הנהגת חד"ש יעלה רענן שהשתתפה בהפגנה.

מחד"ש נמסר בעקבות התקרית כי "כאשר הבחירות בפתח, שוב נוהג השלטון הגזעני בתוקפנות כלפי האזרחים הערבים. התשובה שלנו לממשלת נתניהו היא מאבק יהודי–ערבי משותף: נגד הריסות הבתים, נגד הגזענות, ולמען הכרה וצדק לציבור הערבי".

אלימות כלפי מפגינים, לרבות חברי הכנסת הערבים, איננה תופעה חדשה, אך האלימות המשטרתית בשנים האחרונות גוברת ושוברת שיאים. המקרה של יהודה ביאדגה, ששוטר ירה בו למוות בחודש שעבר בבת ים, הוא רק אחד מני רבים.

המשטרה נוהגת באלימות קשה, בראש ובראשונה נגד מיעוטים מופלים וקבוצות מוחלשות. האלימות המשטרתית היא כלי דיכוי בידי מערכת שהיא גזענית ולא–שוויונית בייסודה. ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים, יוצאי חבר המדינות, מזרחים, תושבי השכונות המוחלשות – כולם סובלים מנחת זרועה של משטרת ישראל האלימה.

באחריות לאלימות המשטרתית נושאים גם שרי הממשלה, ובראשם גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, ואיילת שקד, שרת המשפטים. האחרונה הנהיגה מדיניות של יד קלה כלפי אלימות משטרתית ושוטרים אלימים. במשמרת של שקד מונתה לראשת מח"ש קרן בר מנחם, שהבטיחה בשיחות סגורות "הפחתה בכתבי האישום שיוגשו נגד שוטרים" ("הארץ", 4.12.2018).

באקלים הפוליטי של חוק הלאום, הכרה ואישור של בנייה בחברה הערבית כנראה לא באים בחשבון. בתקופת בחירות, השלטון נוקט שוב ושוב בתוקפנות כלפי הציבור הערבי. ראשית בצווי הריסה, ואחר כך במעצרים ובאלימות משטרתית כלפי מפגינים וחברי כנסת.

יוסף לאור

הידיעה מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"