מקור ישראלי אמר בשיחה עם אתר "אילאף" הסעודי (12.1) כי "פעילי חיזבאללה מסיירים לאורך הגבול, והדבר מהווה הפרה של הסכם 1701 שנחתם לאחר מלחמת לבנון השנייה". באיום לא מרומז כלל, הוסיף אותו גורם כי "ישראל מכירה את כל הפעילים בשמותיהם המלאים, וכן את כתובות המגורים, מקומות העבודה, לוחיות כלי הרכב שלהם וכן מקומות המגורים של בני משפחותיהם".
הפגנה נגד מלחמת לבנון הראשונה בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב (צילום: יוסף הוכמן)
לא בכדי הודלפו דברים אלה לכל כלי התקשורת בישראל. זהו מהלך מתוזמר היטב. התקשורת מיישרת קו עם השלטון ומבטאת את מסריו משל הייתה שופרו: איראן וחיזבאללה חצו את "הקו האדום", ועל כן ישראל תתקוף בעָצמה. שר הביטחון ליברמן הבטיח בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (30.1) כי "כל ביירות תשב במקלטים", השר בנט הביע איום מפורש בפשעי מלחמה כאשר הכריז ש"תושבי לבנון ישלמו את המחיר" (29.1) והשר גלנט הבטיח בראיון לגל"צ (4.2) כי ישראל "תחזיר את לבנון לתקופת האבן".
הכתובת כבר על הקיר. מדינת ישראל מתכננת מלחמה בלבנון. לא תקיפה נקודתית של שיירת נשק או מפעל בודד, דרך הקבע של ההתגרות הישראלית בשנים האחרונות, אלא מלחמה של ממש. השבוע (3.2) התבשרנו כי מערכות אמריקאיות ליירוט טילים כבר נפרשו ברחבי הארץ במסגרת "תרגיל" משותף של צבאות ישראל וארה"ב. בכך אפשר לראות את אישורה של וושינגטון לנעשה.
לישראל היסטוריה ארוכה של זיוף עילות למלחמה, של הכשרת מלחמות אימפריאליסטיות וזריית חול בעיני ציבור אזרחיה. מהו "הקו האדום" שנחצה הפעם? לטענת ישראל, זהו מפעל טילים איראני בשטח לבנון המפר את "האיזון" בשל ייצור טילים לטווח ארוך. ראוי לשאול איזה איזון קיים כעת בין השתיים. ישראל, בעלת מפעלים רבים לייצור כל נשק שהוא, לרבות נשק גרעיני, אינה מבקשת לשמור על "מאזן כוחות", כי אם על עמדת כוח בלתי-סימטרית בהגדרתה.
במקביל, מתנהלת מלחמה בין ישראל לבין לבנון בעניין רישיונות קידוח בים התיכון. אזור 9, הנמצא בקו הגבול בין המים הכלכליים של שתי המדינות, גורר עניין רב מצד חברות קידוח גז בינ"ל. ליברמן הצהיר כי כל גז שיימצא במאגר שייך לישראל. בעקבות הצהרת שר הביטחון, הגיב (1.2) בחריפות סעד אל-חרירי, ראש מממשלת לבנון: "זהו ניסיון נוסף של ממשלת ישראל להרחיב את שליטתה תוך ערעור על זכויותיהם של אחרים ואיום על הביטחון האזורי". על הממשלה להתפשר בעניין רישיונות קידוח הגז בדרכי שלום.
למלחמה זו אנו קוראים כבר עכשיו להתנגד. לא לאחר שהיא פורצת, ולפני פינוי ערים מוכות טילים, אלא כשאפשר עוד למנוע את קרבנותיה. לחיזבאללה, לפי הערכות, ישנם כ-130,000 טילים מוכנים לשיגור. המלחמה תגרום למאות הרוגים בצד הישראלי ולאלפים בצד הלבנוני. זאת, מבלי להתייחס לכפרים הלבנוניים שייחרבו ולאיומי חיזבאללה לפוצץ את מפעלי האמוניה בחיפה ומאגרי הגז הטבעי.
רבים טוענים כי "אין ברירה", אך בפני הממשלה עומדת האפשרות שלא לתקוף בלבנון. מה נותן לישראל את הזכות להכתיב לשכנותיה באיזה נשק מותר להן להצטייד ובאיזה אסור? יש למנוע את המלחמה הזו, ולקרוא לממשלת ישראל היהירה לרדת מהעץ.
