המדינה קיבלה חסינות מפני תביעה של פעיל זכויות אדם פלסטיני, מואיד שתיוי, שנורה ליד המפשעה ובגב בעת שנשא דגל פלסטין בכפר קדום. שתיוי, בן 64, נמנה עם מנהיגי הכפר קדום וחבר מועצת הכפר. טרם יצא לפנסיה, הוא עבד כאח במערכת הבריאות הפלסטינית, ולכן החיילים מכנים אותו "הדוקטור". מתוך תפיסת עולם אידאולוגית, הוא מוכר היטב כמי שמתנגד לאלימות, ולכן הוא נציג הכפר בפגישות המתקיימות מעת לעת במת"ק הישראלי בחווארה.
צוות רפואי פלסטיני מפנה פצוע בהפגנה השבועית בכפר קדום, ינואר 2014 (צילום: אקטיבסטילס)
יצוין החל משנת 2011, מתקיימת מדי יום שישי בצהרים בכפר קדום מחאה של התושבים המקומיים, על רקע חסימת הדרך מהכפר לשכם. המחאה מתקיימת באופן קבוע בדרך הנמצאת בלב הכפר עצמו ובין הבתים, ובהתאם גם החיכוך עם החיילים. לא מוכרים מקרים שהמחאה גלשה אל מחוץ לשטח הכפר או התקרבה להתנחלויות והמאחזים בסביבה. הגעת החיילים ללב הכפר ושימושם באמצעים לפיזור הפגנות, בכדורי טוטו וגומי, ירי חי ועוד, הם אלה שגורמים לחיכוך עם התושבים. כאשר החיילים לא מגיעים לכפר, לא קורה כלום והתהלוכה מתפזרת בעצמה.
שתיוי הינו אחד מסמלי ההפגנות השבועיות המתקיימות על רקע חסימת דרך הגישה ההיסטורית לכפר. מתחילת ההפגנות בשנת 2011, מדי יום שישי בצהרים ולאחר התפילה במסגד, הוא הולך בראש התהלוכה בכפר ונושא את דגל פלסטין, ונוהג לסגת אחורה אם וכאשר מתחילים העימותים בין הצעירים לצבא. בשנת 2012 שתיוי נעצר בגין השתתפותו בהפגנה השבועית בכפר. השופטת בבית המשפט הצבאי בסאלם החליטה לשחררו, בנימוק כי לא מצאה כל ראיות נגדו למעט הנפת הדגל הפלסטיני.
ב-9 באוקטובר 2015, שתיוי יצא להתפלל במסגד הצמוד לביתו ותכנן להמשיך להפגנה לאחר התפילה, ולכן, נשא את דגל פלסטין. כאשר הוא נכנס לחצר המסגד הוא שמע רעש של רכבים ויצא לראות מה קורה ויחד עם תושבים אחרים התקדם מעט לעבר הרחוב הראשי הסמוך וראה קבוצה של שוטרי מג"ב וחיילי צה"ל, עיתונאים וצלמים, העומדת במרחק כמה עשרות מטרים במעלה הרחוב, ונראה היה כי הם שוחחו ביניהם. במקביל, קבוצה אחרת של חיילי צה"ל הייתה ממוקמת באזור הטרסות ועצי הזית בצד הרחוב הראשי. חלק מהחיילים שהיו באזור עצי הזית החלו להתקדם לעבר אחד הבתים.
מאחר שטרם התקיימה התפילה במסגד, שתיוי לא התקדם עוד, רק עמד עם הדגל וניסה להבין מה מתרחש. אף שהתהלוכה טרם התחילה, טרם התקיימה התפילה במסגד, ולא היה כל חיכוך בין החיילים לבין הפלסטינים, החיילים באזור עצי הזית ירו כדור ליד המפשעה של מואיד, וכאשר הסתובב כדי לחזור אחורה ירו בו כדור נוסף לכיוון הגב. עד היום יש רסיסים ליד המפשעה של מואיד ותקוע חלק מהכדור בעמוד השדרה שלו.
המדינה טענה כי המחשב עם כל התיעוד שצילמו החיילים באירוע "נשרף". במצ"ח ובמשטרה לא חקרו אף חייל צה"ל או מג"ב שהשתתפו באירוע, ובמשטרה נזכרו להשלים את החקירה רק בעקבות הגשת התביעה הנזיקית, כשנתיים לאחר הירי, והתקשו למצוא חיילי מג"ב שזוכרים אותו. כדי להתמודד עם הפער הראייתי שנוצר מאחר שלא בוצעה חקירה כראוי, המדינה בהליך האזרחי המציאה גרסה מפותלת: החיילים לא ירו בתושב והוא כלל לא נפגע באירוע מירי, אך אם יוכח שהוא כן נפגע מירי, הירי היה מוצדק, הוא אשם והחיילים היו בסכנת חיים.
לדברי עו"ד איתי מק, המייצג את תושב קדום, "אף שהמדינה הגישה שני תצהירים מפורטים וכמעט זהים לחלוטין, בחקירתם הנגדית, שני החיילים ממג"ב העידו כי הם השתתפו במאות הפרות סדר, וכלל לא זוכרים את האירוע הספציפי. עוד מק הוסיף כי "כמעט בכל תיק של פלסטינים יש התנהלות מרחיקת לכת והזויה של המדינה. הפעם המדינה ניסתה ללחוץ על פלסטיני להגיע להעיד בביהמ"ש ששתיוי זרק אבנים באירוע, למרות שהוא לא היה בכפר בזמן ההפגנה באותו היום. התוכנית של המדינה הייתה להביא אותו ב'הפתעה' לדיון מבלי להגיש מראש תצהיר כתוב שלו… אבל בחפיפניקיות הרגילה היא לא דאגה לו לאישור כניסה לישראל. לכן בהמלצת נציגי המדינה שהיו איתו בקשר הוא פנה אלי כדי שאני אדאג להשיג לו אישור כניסה מול המת"ק! אני כמובן סירבתי לכך, ונודע לי שאותו הפלסטיני הודיע למדינה שנהיה חולה ולכן לא הגיע לדיון".
יצוין השופט עבאס עאסי נתן חסינות למדינה מפני התביעה, וקבע שבין אם הפרות הסדר החלו לפני או אחרי הירי בפלסטיני "מכל מקום, סבורני כי הניסיון לחלק את האירוע לשלבים נראה מלאכותי. בנסיבות אלה, סבורני כי מדובר בפעולה מלחמתית שבגינה המדינה נהנית מחסינות". על אף דחיית התביעה, השופט עאסי החליט לא לפסוק הוצאות: "מדובר בפעולה מלחמתית שבגינה זכאית הנתבעת לחסינות. התביעה נדחית. בנסיבות העניין ובשים לב להתייחסות בשאלת האחריות, אינני נותן צו להוצאות".
