"לממשלת הימין יש בעיה. ליתר דיוק, יש לה המון בעיות. אחת מהן היא – איך להטיל את העול של שיקום המשק הקפיטליסטי בעקבות משבר הקורונה על כתפי העובדים, הגמלאים והמובטלים". כך נפתח מאמר שפורסם בגיליון 31 של "זו הדרך" (5.8).
בחודש שחלף מאז, המשבר הבריאותי, הכלכלי, החברתי והפוליטי רק העמיק. ממשלת הימין מצידה מחפשת "הישגים פוליטיים" כדי לנסות ולשקם את תדמיתה השחוקה. בינתיים גובר בקרב הציבור הזעם על אוזלת ידה ועל השיתוק שאחז בראשיה, שאחד מביטויו הן ההפגנות במוצ"ש בבלפור וברחבי הארץ.
שר האוצר, ישראל כ"ץ (מימין), לצד יו"ר ההסתדרות, ארנון בר–דוד (צילום: ההסתדרות)
שר האוצר ישראל כ"ץ ("הורדוס הקטן", ר' בגיליון הקודם של "זו הדרך") מעוניין כעת ב"הישג פוליטי" שיירשם על שמו בדמות פגיעה בשכרם של עובדי המגזר הציבורי. כ"ץ שאף ליישם מהלכים אלה בדרכי נועם, אבל הדבר לא ממש צלח. פגישה (30.8) בין נציגי ההסתדרות ומשרד האוצר לדיון בנושא קיצוץ השכר במגזר הציבורי נסתיימה בפיצוץ. בפגישה נכחו יו"ר ההסתדרות ארנון בר–דוד, הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן וכן צוותי המשא ומתן המורחבים, אך אלה "לא מצאו פתרונות לסוגיות שבמחלוקת", כפי שמסר דובר האוצר. כעבור יומיים הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במגזר הציבורי, המקיף כ-700 אלף עובדות ועובדים.
מה שלא הולך בכוח
אך כ"ץ לא ממש קלט את המסר. נאמן לדרכו הפוליטית ("כמו נתניהו אבל חזק יותר" ו"מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח"), איים שר האוצר כי אם לא יימצא פתרון (לטעמו), יכריע במחלוקת באמצעות חקיקה. "בכוונתי להמשיך ולפעול להשגת הסכמות עם יו"ר ההסתדרות, שיאפשרו לוודא את תרומת המגזר הציבורי למאבק בקורונה. אך אם לא יושגו ההסכמות – אביא את הצעת המחליטים בנושא לאישור הממשלה ולחקיקה בכנסת", הצהיר.
בשבוע שחלף מאז הכרזתו, לא חלה תזוזה בעמדת ההסתדרות. מעמדו של כ"ץ עצמו נחלש עוד יותר עם התפטרותו של הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, שלטענתו אינו יכול לבצע את תפקידו, ואינו יכול לתת יד למדיניות השגויה שמוביל השר. עוד טען מרידור (שאינו צדיק גדול ואשר קידם במשך שנים מדיניות ניאו–ליברלית קשוחה), כי השר מושפע ומניע תהליכים מ"אינטרסים שאינם מקצועיים". הקש ששבר את גב הממונה הייתה דרישתו של השר לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי.
על רקע כשלונותיו המצטברים, חידש כ"ץ את איומיו כלפי העבודה המאורגנת. בחשבון הפייסבוק שלו כתב: "יו"ר הסתדרות שמכריז על סכסוכי עבודה ומשתוקק לשביתות בשיא מגפת הקורונה – יקבל את המענה המתאים. קראתי להידברות, כדי לגבש תוכנית משותפת שתבטיח את תרומת המגזר הציבורי לנפגעי הקורונה – ונעניתי באיומי שביתות".
עוד הוסיף שר האוצר: "מקבלי השכר והפנסיות הגבוהות של 20, 30, 50 וגם 100 אלף שקלים חייבים לתרום את חלקם לטובת המובטלים, העצמאים, בעלי העסקים, הנכים ויתר נפגעי הקורונה. בכוונתי להוביל בתקופה הקרובה מאבק חד וברור מול יו״ר ההסתדרות ולטובת הציבור, כפי שעשיתי בהצלחה מול ההסתדרות וראשיה ברפורמות השמים הפתוחים, התחרות בנמלים, פיתוח הרכבות, תשתיות הכבישים ורפורמות נוספות".
מגבלות הכוח
בהתפארותו חשף שר האוצר את סדר היום הפוליטי שהוא מקדם תודות לגיבוי (הזמני?) שמעניק לו ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו. לדידו של כ"ץ, אין במגזר הציבורי רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ופקידים העומדים בחזית המאבק בקורונה. אותם הוא מכנה "מקבלי שכר ופנסיות של רבבות שקלים". ייתכן שזה המצב בקרב קצינים בדרגות הגבוהות הפורשים מהצבא. אבל תיאור זה אינו משקף כלל את הפנסיות שמקבלים עובדי ציבור שפרשו מעבודתם. לטענת כ"ץ, אותם "פנסיונרים עשירים" אמורים לסבסד את המעסיקים ואף למלא את קופת האוצר של ממשלת הימין. ומי לא נקרא לתרום? בעלי ההון כמובן! כ"ץ מנופף ברקורד שצבר במשך שנים בקידום ההפרטה ובפגיעה בעבודה המאורגנת – בסיועה הפעיל של ההסתדרות, אגב.
השאלה הנשאלת היא: איך בכלל מתכוון כ"ץ להסדיר יחסי עבודה בישראל באמצעות חקיקה? הרי ממשלת הימין משותקת. אין ישיבות ממשלה וגם ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן לא מתכנסת. יצוין שניסנקורן, מבכירי כחול–לבן שכיהן כיו"ר ההסתדרות בין 2013 ל-2019, לא התייחס עד עתה להצעותיו של כ"ץ.
בצירוף מקרים, בממשלת הימין מכהן גם יו"ר הסתדרות לשעבר נוסף – יו"ר מפלגת העבודה ושר הכלכלה עמיר פרץ, שכיהן בראשות ההסתדרות כעשור (2005-1995). אף הוא טרם התייחס לגחמותיו של כ"ץ. שתיקתם של נינסקורן ושל פרץ רועמת במיוחד על רקע התעלמותם משביתתם הממושכת של עובדי המעבדות נגד ההפרטה ולמען שיפור שכרם. ניסנקורן ופרץ לא לבד – גם השר כ"ץ טרם התייחס לשביתה הצודקת. איזה צירוף מקרים!
אפרים דוידי
