המאיון העליון יצא מחוזק מהמשבר: פורסם הדו"ח השנתי של אדוה על הקורונה ומגפת אי-השוויון

"המאיון העליון בישראל לא זו בלבד שלא נפגע מן המשבר, הוא אף יצא ממנו מחוזק" – כך מסכם הדו"ח השנתי שפרסם השבוע מרכז אדוה תחת הכותרת: "הקורונה ומגפת אי-השוויון בישראל" (עוד בנושא בעמ' 4 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

המנהל האקדמי של מרכז אדוה, ד"ר שלמה סבירסקי (צילום מסך: הטלוויזיה החברתית)

 

לדברי המנהל האקדמי של אדוה, ד"ר שלמה סבירסקי, שעה שבמורד פירמידת ההכנסות והעושר נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה משמעותית בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא, ובמקרים רבים אף עלה; ובפסגת הפירמידה, עשירי ישראל המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות גבוהות במיוחד בארץ ובחו"ל.

הדו"ח מצטט את דו"ח העושר של בנק קרדיט סוויס, המציין כי בשנת הקורונה נותר מספר המיליונרים בישראל בעינו: הוא ירד ב-0.1% בלבד, ל-157 אלף. שווי העושר הממוצע של המיליונרים הישראליים נותר ללא שינוי, כ-11 מיליון שקל (נטו, לאחר ניכוי התחייבויות והלוואות). קרדיט סוויס מנה גם עשרה ישראלים המתאימים להגדרה של מיליארדרים – בעלי נכסים בשווי נקי של מיליארד דולר ויותר, או כ-3.3 מיליארד שקל ויותר.

 

נתניהו בשלטון דואג להון

במרכז אדוה מציינים כי על אף נתונים אלה עמד דווקא המאיון העליון בראש הנהנים מההגנה ומהסיוע שהעניקה ממשלת הימין של בנימין נתניהו. סיוע זה, לדברי חוקרי מרכז אדוה, התבטא בין השאר בתוכנית רכישות איגרות החוב הקונצרניות (אג"ח) בה פתח בנק ישראל, במטרה למנוע קריסה במחיריהן. כחלק מהתוכנית אמורות להירכש אג"ח של חברות ישראליות בסך 15 מיליארד שקל. עד סוף נובמבר 2020 נרכשו 3.5 מיליארד שקל מתוך סכום זה, ומאז נשארה יתרת הרכישות ללא שינוי ניכר. גם הבורסה התל אביבית עלתה בשנת המגפה בכ-18%, בעוד שהמשק בכללותו התכווץ. במהלך 2020 הצטרפו לבורסה 28 חברות חדשות, וסכום ההנפקות לציבור הגיע ל-12 מיליארד שקל – עלייה של 43% לעומת השנה הקודמת. מתוך סכום זה בוצעו  26 הנפקות ראשוניות בחברות הקשורות בהיי-טק – המספר הגבוה ביותר מאז 2007.

 

השכירים ישלמו את המחיר

מעבר לשיפור ברווחים מזכיר הדו"ח כי המדינה גם פטרה את עשירי הארץ מנטל המימון המיידי של תוצאות המשבר הכלכלי. הממשלה לקחה על עצמה את מימון הסיוע לאזרחים ולעסקים, לרבות הגדולים ביותר, בסך כ-137 מיליארד שקל. למרות החוב הממשלתי הגדל, נמנעת הממשלה מהעלאת מסים כזו, שהייתה מהכניסה את המאיון העליון למעגל המשתתפים בנטל בצורה משמעותית יותר.

"ללא נקיטת צעדים להעלאת שיעורי המיסוי על העשירים ביותר – שלא נפגעו בזמן המשבר – יש להניח כי חלק גדול מהמסים (שקרוב לוודאי יונהגו בתוך שנה-שנתיים לצורך צמצום החוב והגירעון) יוטלו על המעמד הבינוני" המורכב כולו משכירים, נכתב בדו"ח. "לחלופין, עלולה הממשלה לנקוט מדיניות של צמצום או הפרטה של השירותים החברתיים שהמדינה מספקת – צעד שלא יפגע בעשירים, שלא יתקשו לעמוד בהוצאות הפרטיות על שירותים".

במרכז אדוה מציעים פתרון, הדומה עד מאוד לתוכנית שהציגה מק"י במהלך המשבר: הטלת מס עושר, ולו חד-פעמי, לצמצום אי-השוויון הנוכחי וגם העתידי.

מס כזה עשוי לסייע בצמצום הגירעון התקציבי ולמנוע גבייה מוגדלת של מס הכנסה או של מס ערך מוסף על כלל האוכלוסייה. הטלת מס עושר חד-פעמי על עשירים מאוד הציעה בבריטניה ועדה המורכבת ממומחים מהאקדמיה, מתחום המס ומקובעי מדיניות. בארגנטינה כבר הוטל מס כזה לפני כחצי שנה.

נמרוד עובד

 

לעיון בדו"ח המלא:  https://adva.org/he/socialreport2021