הזירה הפוליטית האמריקאית מבעבעת. בעוד ישראל שקועה בסבבי בחירות, הניצחון של הנשיא ג'ו ביידן החזיר את היוזמה מידי המחנה הרפובליקני-טראמפיסטי למחנה הדמוקרטי השסוע לו יחדיו: בעלי הון, אנשי מרכז-ימין וגם פרוגרסיביים עם נטיות סוציאליסטיות.
הפגנה בארה"ב למען העלאת שכר המינימום ל-15 דולר לשעה (צילום: הומניטה)
משבר הקורונה הכה בחברה האמריקאית ללא רחם. יותר מחצי מיליון אמריקאים מתו מקורונה בשנה האחרונה, והעוני ואי-השוויון המשיכו לטפס בקצב מסחרר. לפי נתוני מכון "פיו", 74 מיליון אמריקאים הפכו מובטלים בזמן המשבר, שישה מיליון עומדים בפני פינוי מבתיהם, ו-24 מיליון אמריקאים דיווחו על מחסור במזון או על רעב. במקביל, הגדילו המיליארדרים האמריקאים, ובראשם אילון מאסק וג'ף בזוס, את הונם בזמן המשבר ב-931 מיליארד דולר.
על כך העיר הסנאטור הסוציאליסטי ברני סנדרס כי ארה"ב נעה למבנה חברתי אוליגרכי, "בו העשירים ביותר חיים מצוין ומשפחות העובדים מתקשות להתקיים באופן שלא ראינו מאז השפל הגדול של 1929. כל זאת כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות".
הנשיא ביידן וסגניתו קמלה האריס נבחרו לנשיאות כצמד "מאחד ומאחה שסעים". הם אף הבטיחו כמה הבטחות חשובות: העלאת שכר המינימום ל-15 דולר לשעה, התמודדות עם משבר האקלים, חזרה להסכם הגרעין האיראני ועוד.
חברי הקונגרס הדמוקרטים המתקדמים יותר, ובהם אלכסנדריה אוקסיו-קורטס, ג'מאל באומן, רשידה טלאיב ואילהאן עומאר חתמו על קריאה בה נאמר: "81 מיליון אנשים נתנו את קולם כדי לבחור בכם למוסד זה הקורא להעלאת שכר המינימום ל-15 דולר לשעה. אנחנו מפצירים בכם לעמוד בהבטחותיכם". במכתב שהופנה לנשיא ולסגניתו הדגישו: "אנחנו חייבים לפעול עכשיו כדי למנוע ממיליוני עובדים אמריקאים חרוצים לקבל שכר רעב". לפי ההערכות, העלאת שכר המינימום תשפיע ישירות על 32 מיליון עובדים עניים.
הרפובליקאים ואנשי הימין במפלגה הדמוקרטית פתחו במערכה נגד היוזמה, ומנסים להחריג את חוק העלאת שכר המינימום מחבילת החקיקה שנועדה להקל על הציבור האמריקאי בזמן המשבר. למרבה ההפתעה, סנטורים דמוקרטים שתמכו ב-2014 בהעלאת שכר המינימום מביעים כעת את התנגדותם. עמדותיהם מחדדות את ההבדלים בין חברי שתי המפלגות בקונגרס.
יצוין שבמהלך קמפיין הבחירות לנשיאות, הצטרפה האריס לדרישה שהעלה הסנאטור סנדרס והביעה את תמיכתה המלאה בהעלאת שכר המינימום. "יש לכם את הסמכות להעביר את חוק העלאת שכר המינימום עבור מיליוני אמריקאים" – הפצירה אז בחבריה.
נוסף לחוק העלאת שכר המינימום, על השולחן נמצא גם חוק "פרו אקט" שמטרתו לעגן בחקיקה ולקדם את זכות העובדים האמריקאים להתאגד. זה החוק הראשון הנוגע בזכות העובדים להתאגד שנחקק בארה"ב מאז המשבר הקפיטליסטי הגדול של שנות ה-30. נשיא פדרציית האיגודים, ר'יצרד טראמוקה, התבטא בנושא בשיחת זום: "לא ניתן למיעוט בסנאט לעצור את החוק".
אף הנשיא ביידן, שבשום אופן אינו נחשב כחלק מהאגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית, הביע את תמיכתו בחיזוק איגודי העובדים במדינה. הוא אף התבטא בעד מאבק עובדי אמזון באלבמה, המנסים להקים איגוד חרף התנכלות של ההנהלה ובעליה של אמזון, בסוס.
לחוקי העבודה מצטרפת הצעת חוק נוספת שתגדיל את נטל המס על התאגידים האמריקאיים הגדולים, ובהם ענקית המסחר וולמארט. לפי הצעת החוק, יחויבו החברות הגדולות לשלם מס שבין 0.5% ל-5% מרווחיהן בהתאם לפערי השכר בין המנהל הבכיר ביותר לעובד הזוטר ביותר. לדוגמא, חברה בה המנהל הבכיר משתכר פי 500 יותר מהעובד הממוצע תשלם פי 10 יותר מס מחברה בה המנהל הבכיר משתכר רק פי 50 יותר מהעובד הממוצע. הצעת החוק צפויה גם להקשות על תאגידים לחמוק מתשלום מיסים.
בעקבות העמקת משבר הקורונה הכלכלי, החברתי והבריאותי, מתחוללת בארה"ב סערה פוליטית סביב מעמד העובדים האמריקאי, הנאבק מזה שנים להגדלת שכר המינימום. ובינתיים במושבה האמריקאית הקטנה במזרח התיכון – ישראל – תאומו סרוג הכיפה של נתניהו, ח"כ נפתלי בנט ומפלגתו "ימינה" השיקו את תוכניתם הכלכלית המסוכנת, "תוכנית סינגפור". לב תוכניתו הכלכלית של בנט: קיצוץ מיסים אגרסיבי לבעלי ההון ולתאגידים והקפאת הוצאות המדינה במטרה לפגוע בשירותים הציבוריים. חברו במפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', מציע לבטל את זכות השביתה, ואילו ח"כ איילת שקד סבורה שמדיניות רווחה "הינה מותרות".
אצלנו, המפלגות הצפויות להנהיג את הממשלה הבאה, או להיות שותפות בכירות בקואליציה, מתחרות בהצגת עמדות התואמות את תפיסותיו של דונלד טראמפ. את בנימין נתניהו, שהבטיח לעצמאים "לפרק" את ההסתדרות ואת ועדי העובדים, הזכרנו? "המונופול האמיתי בישראל הוא ההסתדרות וליש לפרקה", אמר. יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות, על העובדים בישראל להתכונן למערכה קשה.
זוהר אלון
