ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל עתרה הבוקר (שלישי) לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק הלאום. העתירה, שהוגשה יחד עם ראשי רשויות ערביות, הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה, היא החמישית נגד החוק מאז שאושר בכנסת בחודש שעבר. על כך נמסר בצהריים במסיבת עיתונאים שנערכה באגודת העיתונאים בתל-אביב.
העתירה היא חלק משורת צעדי מחאה שמתכננת ועדת המעקב בהמשך השבוע: מחר מתוכננת שיירת כלי רכב מכפר קרע עד לכנסת, ובשבת הקרובה צפויה להתקיים צעדה המונית שתצא מכיכר רבין ב-20:00 לרחבת מוזיאון תל אביב. בוועדה וברשימה המשותפת הודו כי עצרת העדה הדרוזית בשבוע שעבר הציבה בפניהם "אתגר גדול", ופתחו בקמפיין ביישובים הערביים תחת הכותרת "אני משתתף". בנוסף, לאחר מסיבת העיתונאים נערכה פגישה עם עשרות נציגי ארגוני שלום וזכויות אדם ובה נידונו הדרכים לקדם את צעדת המחאה בתל אביב.
יו"ר ועדת המעקב, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה (חד"ש) אמר כי העותרים מדברים בשמה של כל האוכלוסייה הערבית. "אולי במישור המיידי לא נהיה עדים להתנהלות הגזענית של ממשלות ישראל כלפי הציבור הערבי, אבל היום אנחנו רואים שחלק ממה שהיה מצע של מפלגות הימין הקיצוני הופך להיות חוק יסוד. אנחנו מאמינים שהחוק יבוטל גם אם זה כרוך בהפלת נתניהו. המדינה לא תוכל לעמוד בהתנגדות הציבורית הרחבה לחוק וגם לא להתנגדות הבינלאומית. גם שאלת מעמדה של ישראל באום תעמוד על סימן שאלה".
עוד ציין ברכה בשבת הקרובה תיערך הפגנה שבה ישתתפו "יהודים וערבים מכל הזרמים והעדות". לדבריו, "ההפגנה תצא מכיכר רבין בתל אביב לעבר רחוב אבן גבירול ולמוזיאון תל אביב ושם נקיים עצרת. אנחנו מצפים שאנשים ללא הבדל דעות, שמתרעמים ולא מקבלים את חוק הלאום, יבואו להיות איתנו לאורך כל הדרך. אנחנו משוכנעים שהחוק הזה יבוטל גם אך זה כרוך בנפילת נתניהו. יש התנגדות ציבורית לחוק הזה גם ברמה הבינלאומית. זה חוק שמבטא אפרטהייד".
על מחאת הדרוזים, אמר ברכה: "כל קול שיוצא נגד החוק הוא חיובי, אבל אני לא חושב שהאזרחות צריכה להיגזר מהלויאליות לשלטון או משירות צבאי. אנחנו לא מקבלים בשום אופן אזרחות שמותנית בתנאי כלשהו, הזכות הזו היא ערך מוחלט והחובות הם ערך יחסי לפי יכולות הציבור, במנגנון או מדרג שקובעת המדינה"
"מבחינת המעמד של המשפט הבינלאומי, ניסיון לכפות זכות חוקתית על קבוצה ילידה – נתפס כניסיון קולוניאלי", הוסיף במסיבת העיתונאים עורך דין חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה. "כמו ארצות הברית במאה ה-19, שנישלה את הקרקע של האינדיאנים ושהתקיימה בה עבדות של שחורים או כמו באירופה בין מלחמות העולם כשמדינת האזרחים התגמדה למדינה אתנית. מעבר לכך, בגלל שחוק היסוד קובע מיהו הריבון, אז מעמדו הוא מעל חוקי היסוד עצמם, הוא הבסיס והמשענת, ואם הוא המשענת של החוקה אז אפשר לומר שהחוקה כולה צבועה בגזענות", הדגיש.
בעתירה נטען, בין היתר, כי "התכלית הדומיננטית של החוק היא פגיעה הן בזכות לשוויון והן בזכות לכבוד". לדברי העותרים, חוק הלאום, כחוק יסוד, הוא בעל השפעה רחבה ומקיפה ביותר על המשטר החוקתי בישראל, וכי אין אף חוקה במדינה דמוקרטית המנכסת את המשטר לשירותה של קבוצה אתנית אחת. "ההפליה על בסיס ההפרדה והעליונות היהודית מתגלים בכל סעיפי החוק", נכתב, "עקרונותיו של חוק יסוד זה הן מהקיצוניות ביותר מאז סיום משטר האפרטהייד".
העותרים טוענים כי הכנסת, כרשות מכוננת, חרגה מסמכותה "באופן קיצוני ביותר" בחקיקת חוק הלאום ועשתה בה שימוש לרעה. לדבריהם, החוק נחקק ממניעים המבוססים על כפייה, ומבלי לחתור לקונצנזוס רחב, חוצה לאומים והאופן שבו התקבל מלמד על אי שקילת השלכותיו ביחס לאוכלוסיות הלא יהודיות".
עד כה עתרו נגד החוק חברי הכנסת מהעדה הדרוזית; מרצ; נציגים האוכלוסייה הערבית-בדואית ומספר עורכי דין יהודים. שרת המשפטים איילת שקד אמרה השבוע כי אם בג"ץ יפסול את החוק, "צעד כזה יהיה רעידת אדמה, זו מלחמה בין רשויות".
