ההודעה של פרקליטות המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר, לפיה בכוונת המדינה להעניק מעמד חוקי (לפי דיני הכיבוש) לארבע התנחלויות בגדה המערבית, שכונו עד כה מאחזים, היא תמצית המדיניות של ראש הממשלה נתניהו – נישול העם הפלסטיני מאדמתו וסיכול הקמתה של פלסטין עצמאית בקווי ה-4 ביוני 1967. דיבוריו של נתניהו בדבר הכרה בעקרון של שתי מדינות ובדבר רצונו בחידוש המשא-ומתן המדיני, אותם פלט שוב בנאומו בעצרת האו"ם (1.10), אינם אלא מס שפתיים לדעת הקהל הבינלאומית.
ארבע ההתנחלויות שיוכשרו – עדי עד, קידה, אש קודש ואחיה, שהוקמו בחלקן על קרקע פלסטינית פרטית, נודעו לשמצה כקינים של טרור יהודי נגד פלסטינים.
בצדק הדגיש אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, בנאומו בעצרת האו"ם, כי הבנייה בהתנחלויות, בכל התנחלות, היא הפרה של החוק הבינלאומי וטיפוחו בתחומי הגדה המערבית של משטר אפרטהייד, המתבטא גם בפעילות קלושה של מוסדות האכיפה הישראליים לחשיפת מתנחלים המבצעים מעשי טרור (עוד על הנאום – ר' הודעת מק"י וחד"ש בעמוד זה).
ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש באה לידי ביטוי לאחרונה בעימותים סביב ההגבלות שישראל מטילה על כניסת מוסלמים למתחם מסגד אל אקצה, וסביב הפעילות הצבאית לרבות ירי שוטרים במתפללים במתחם עצמו, וביידוי אבנים לעבר כוחות צבא ומשטרה. בתגובה החליטה הממשלה לנקוט פעולות דיכוי קשות עוד יותר ולהחריף את הענישה, לרבות על נערים וילדים פלסטינים.
לאחרונה יזמה הממשלה חקיקה המכונה "חוקי טרור", לרבות קביעת עונשי מינימום על יידוי אבנים. חקיקה זו שאושרה גם בתמיכת "המחנה הציוני" ו"יש עתיד", שלכאורה נמצאות באופוזיציה, יוצרת אשליה של פעלתנות ממשלתית. אך חוקים כאלה ואחרים והטלת סגר על ישובים פלסטיניים אינם פתרון, אלא העמקת הבעיה.
החרפת הדיכוי והענישה אינה פותרת דבר, אלא מעמיקה את הסכסוך ואת שפיכת דמם של פלסטינים וגם של ישראלים. ב-1.10 נורו למוות איתם ונעמה הנקין מההתנחלות נריה. ב-3.10 נורה בבטנו יוסף טביב, ילד פלסטיני בן 6 מעזבת טביב. כצפוי, דוברי הממשלה איימו בנקיטת אמצעי דיכוי נוספים ובהאצת ההתנחלות. אלא שהניסיון של 48 שנות כיבוש לימד, כי זה בדיוק המתכון להנצחת הסכסוך, אשר מגביר את אי-הביטחון גם של ישראלים.
ת"ג
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
