הכנסה אוניברסאלית בסיסית: הבטחות, סכנות ואתגר

הפרלמנט של פינלנד אישר לאחרונה פרויקט ניסיוני שיימשך שנתיים בדבר הכנסה אוניברסאלית בסיסית (Universal Basic Income) אם הפרויקט יצליח, הוא ייושם בכל המדינה ויעניק לכל אזרח בין 550 ל-800 אירו בחודש. פינלנד היא אחת בין מדינות ברחבי העולם, מקנדה ועד לנמיביה ולהולנד, המתחילה לבדוק בצורה זו או אחרת את רעיון ההכנסה האוניברסאלית הבסיסית.

2016-08-22_203806

לפי UBI, כל אזרח זכאי לקצבה קבועה אישית מהמדינה ללא תנאים, אך ורק מעצם היותו תושב המדינה. קצבה חודשית זו ניתנת ללא קשר למצבו התעסוקתי, הבריאותי, הכלכלי, המשפחתי או לכל גורם אחר של התושב. כך, טוענים תומכי ה-UBI, כל אדם יוכל להתקיים בכבוד ללא צורך להוכיח את זכאותו לקצבה כזו או אחרת.

UBI נשען על היסטוריה ארוכה, ומקור גרסתו העכשווית הוא המרקסיזם האנליטי של שנות ה-80. בשנים האחרונות זוכה הרעיון בתהודה ציבורית משמעותית ביותר ברחבי העולם.

התמיכה בהכנסה בסיסית אוניברסלית, אשר נתפסת לרוב כהצעה שמאלית רדיקאלית, מגיעה לאחרונה כדרישה ממגוון מפתיע של הקשת הפוליטית: "פודמוס" השמאלית בספרד, מפלגות ירוקים בבריטניה ובשבדיה, מפלגות "פיראטים" במדינות שונות, ליברלים בהולנד ובבלגיה ואפילו "הפינים האמתיים" הניאופאשיסטית. הרעיון נישא בפי שר האוצר לשעבר של יוון – "המרקסיסט הבלתי עקבי" – יאניס וורופאקיס וגם בעלי הון מעמק הסיליקון.

תשובה להתפוררות מדינת הרווחה

מדוע תופס רעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסאלית תאוצה כזאת? האם מדובר בהתחלה של סחף אל תפיסות סוציאליסטיות מהפכניות? מעט מאוד כוחות פוליטיים כיום בכלל מנסים לקדם אלטרנטיבה לסטטוס קוו של משטרי הצנע, למרות שרוב מדינות העולם עדיין נמצאות במשבר כלכלי וחברתי עמוק. לכן הצמיחה המהירה בתמיכה בהכנסה אוניברסאלית נובעת מהפשטות ומהבהירות של הרעיון הקורא תיגר על מדינת הרווחה החבולה הקיימת.

תומכי ההכנסה האוניברסאלית הבסיסית מעלים מספר סיבות טובות לתמוך בהצעותיהם: האוניברסאליות של UBI מוצגת כאפשרות להתגבר על מדיניות ה"הפרד ומשול" בין אוכלוסיות שונות, הנאבקות על חלקן בעוגה התקציבית, ועל דחיקתן לשוליים של קבוצות מוחלשות התלויות במדיניות הרווחה, או הצגתן כ"עצלניות" ו"רמאיות". היא מבטלת את היחס המשפיל לנכים ולמובטלים הנדרשים להוכיח את זכאותם לעזרה, ומציבה את הזכות החברתית לחיים בכבוד כגורם מאחד של המאבק החברתי.

אל מול הטענות, לפיהן כאשר כל אזרח יוכל להתקיים בכבוד הודות ל-UBI איש לא ייצא לעבודה, עונים שהכנסה אוניברסאלית בסיסית תאלץ את שוק העבודה להשתנות כך, שכדי לחזר אחר העובדים, המשרות יהיו פחות נצלניות ויותר מספקות ומגשימות. רבים מתומכי תנועות אלה גם מציעים לממן את ההכנסה האוניברסאלית הבסיסית באמצעות מיסוי פרוגרסיבי ועמלות או אפילו הלאמה של משאבי טבע. ישנה גם תנועה פאןאירופאית המציגה את ההכנסה הבסיסית כחלופה החברתית לתוכניות להצלה הציבורית של הבנקים.

הסכנה מימין

אבל בעוד בשמאל רואים בהכנסה אוניברסאלית תוספת ראויה למדינת הרווחה הקיימת, התמיכה מימין רואה בה אפשרות לצמצומה, להחלפתה ואף לחיסולה של מדינת הרווחה. לפי הימין, ההכנסה האוניברסאלית תחליף את דמי האבטלה, הקצבאות לחדהוריות ואת שאר עמודי התווך של מדיניות הרווחה, המוצגת כיקרה וכבלתי יעילה. במקום דיור ציבורי וחינוך ציבורי, האזרחים יקבלו כסף כדי לקנות את צרכיהם החברתיים בשוק החופשי.

מבחינת הימין, הכנסה אוניברסאלית שאיננה תלויה במשכורת מוצגת כפתרון משופר לעוני ולבעיות חברתיות מאשר העלאה של שכר המינימום והתערבות של ממשלות ואיגודים בשוק העבודה. כלכלנים בורגניים אחדים רואים בהכנסה אוניברסאלית דרך לשימור כוח הקנייה של העובדים בתנאים של משבר מתמשך המשולב בהגדלת פריון העבודה כתוצאה מאוטומטיזציה המאיינת משרות. מבחינתם, זה מנגנון הגנה של הקפיטליזם מפני סתירותיו.

האג'נדות היריבות התומכות בהכנסה אוניברסאלית בסיסית מלמדות ש-UBI איננה כשלעצמה פתרון לבעיות החברתיות העכשוויות, אלא עוד זירה למאבק פוליטי ואידיאולוגי על עתיד החברה.

הוגי רעיון ההכנסה האוניברסאלית מהמרקסיזם האנליטי הציגו אותו כדרך לשחרור העובדים מהצורך למכור את כוח עבודתם להון, ובכך לאפשר "דרך קפיטליסטית לקומוניזם": שחרור מהניכור ומיחסי הייצור הנצלניים של הקפיטליזם ללא צורך במאבק מעמדי, במהפכה פוליטית או בהפקעת אמצעי הייצור מההון. אבל כל ניסיון לשינוי המציאות ללא מאבק פוליטי ומעמדי לשינוי המבנים והיחסים החברתיים באמצעותם אנחנו מייצרים, מנהלים ומשעתקים את כלל החברה, איננו יכול להוביל לשחרור מההיגיון הסתירתי והמשברי של הקפיטליזם.

לדעתי, הכנסה אוניברסאלית בסיסית יכולה להיות כלי שימושי בידי מערך כוחות שמאלי במקרים מסוימים, אבל היא כשלעצמה אינה תחליף למאבק אשר יכול להציג דרישות אחרות, ובמקרים רבים עדיפות, במאבק ברור נגד משטר ההון הגדלת המרחבים בבעלות החברתיתשיתופית, העלאת המשכורות וכוחה הפוליטי של העבודה, דמוקרטיזציה של הכלכלה והחברה ועוד. התנופה העכשווית של רעיון ההכנסה האוניברסאלית הבסיסית מצביע על הצורך של השמאל, דווקא אל מול קונצנזוס שברירי של הניאוליברליזם, להעז ולהציג חזון מהפכני וברור של צדק חלוקתי ושל בניית חברה אחרת.

עמרי עברון

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"