מעצרי סטודנטיות וסטודנטים פלסטינים באוניברסיטאות בגדה המערבית בידי כוחות הביטחון הישראליים מתרבים בשנתיים האחרונות. המעצרים מכוונים נגד מי שמשתתפים בפעילויות פוליטיות במהלך לימודיהם. מאות צעירות וצעירים נלקחים באלימות מבתיהם או מהקמפוס באמצע יום הלימודים. הם נשלחים לחקירות ממושכות – לעתים בעינויים קשים – ואז נידונים למאסר בתואנות שונות, או נשלחים למעצר מנהלי. זו מציאות שנעדרת לרוב מן השיח הציבורי בישראל, בפרט בקרב הקהילה האקדמית.
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (ראשון משמאל) מפגין יחד עם פעילי חד"ש באוניברסיטאות ובמכללות מרחבי הארץ בסולידריות עם הסטודנטים הפלסטינים העצורים במגרש הרוסים בירושלים, יוני 2020 (צילום: אקטיבטסילס)
מסתערבים בקמפוס
במארס 2018 עלה לכותרות מעצרו המתועד של ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ביר–זית, עומר אל–כסואני. בהבדל מהרוב המכריע של המעצרים הנערכים באישון לילה בבתי הסטודנטים – מעצרו של אל–כסואני התרחש לאור יום בכניסה למשרדי אגודת הסטודנטים בקמפוס. מסתערבים שהתחזו לסטודנטים ולעיתונאים עצרו אותו באלימות רבה וגררו אותו אל רכבם שחנה בכניסה לקמפוס, תוך שהם יורים ומפזרים גז מדמיע לכל עבר. בסגנון דומה נחטף בסוף אוגוסט האחרון נזאר עבייד מכפר קדום, סטודנט באוניברסיטת כדורי, ממקום עבודתו בתחנת דלק בטולכרם. חטיפתו תועדה במצלמות אבטחה. מאז הוא במעצר.
אל–כסואני היה פעיל בתא אל–כותלה אל–אסלאמיה, המזוהה עם ארגון חמאס, ומעצרו התקיים יומיים לפני הבחירות לאגודת הסטודנטים בביר–זית – בהן ניצח התא אל–שביבה אל–טולאביה, ארגון הסטודנטים המזוהה עם פתח, בפער של מושב אחד.
הסטודנטים שנעצרים עומדים ברובם לדין בגין פעילויות בקמפוס במסגרת תאי הסטודנטים. מדובר בפעילויות שגרתיות, המאפיינות חיים סטודנטיאליים ברחבי העולם: עידוד סטודנטים וסטודנטיות להצטרף לתא, השתתפות בירידי ספרים וציוד למידה, ארגון אירועים חברתיים, דיונים והרצאות, ופעילות שוטפת בניהול התא – ניהול כספים, רישום חברים וחברות, ועוד.
אלא שבגדה מסומנות פעילויות אלה תחת סעיף האשמה החוזר ונשנה: "חברות בהתאחדות בלתי מותרת". ההתאחדויות האסורות הן תאי הסטודנטים הנושאים אופי פוליטי שאינו מזוהה עם הארגון פתח והמתנגד לכיבוש. בנוסף לתא אל–כותלה אל–אסלאמיה, נרדפים גם חברי תא הסטודנטים אל–קוטוב אל–טולאבי אל–דימוקראטי אל–תקדומי (הקוטב הסטודנטיאלי הדמוקרטי המתקדם), המקורב לחזית העממית. אמנם רק באוגוסט האחרון הכריז הצבא הישראלי רשמית על תא זה כעל התאגדות בלתי מותרת, בהסתמך על התקנות לשעת חירום – אבל סטודנטים הפעילים בו נאשמו בגין פעילותם שנים לפני כן.
האשמה: תלו דגלים בצבע אדום
כמעט בכל מקרי המעצר של סטודנטים פלסטינים לא מצוין בכתב האישום חשד לקשר כלשהו עם פעילות מזוינת. עיסת "פרטי העבירה" המובאים להלן, פרטים האמורים לבסס את ההאשמה ב"חברות בהתאחדות בלתי מותרת", לוקטה וחוברה מכמה כתבי אישום שהוגשו נגד סטודנטיות וסטודנטים בשנתיים האחרונות:
"הנאשמת השתתפה ביריד כלי כתיבה באוניברסיטת ביר–זית מטעם ארגון ה'קוטוב', היא מכרה סחורה כשהיא עוטה צעיף של החזית העממית. ביריד נתלו דגלים בצבע אדום. הנאשם השתתף בקישוט אולם באירוע לקבלת הסטודנטים החדשים, מטעם ארגון ה'קוטוב'. הוא תלה דגלים של החזית העממית ותמונות של שהידים ואסירים. הנאשם השתתף בקמפיין בחירות לארגון באוניברסיטת ביר זית, וכן ביריד ספרים ומוצרי כתיבה שנערך מטעם הארגון. הוא מכר סנדביצ'ים, פלאפל וקפה מטעם הארגון".
"הנאשמת שימשה באוניברסיטת ביר זית כמזכירה ואחראית ועדת התרבות מטעם הקוטוב אלטולאבי, במסגרתה ניהלה אירועים של הארגון. במהלך בחירות במסגרת הארגון, נבחרה הנאשמת לכהן כאחראית הוועדה האקדמית שתפקידה לעזור לסטודנטים בנושאים אקדמיים, כגון בחירת חומרים ונושאי לימוד לפי סדר עדיפות, וזאת מטעם הארגון. הנאשם ארגן יחד עם נוספים מחנה קיץ בעאבוד למשך שלושה ימים, אשר נועד לחברי ופעילי הקוטוב אלטולאבי במטרה לחיזוק היחסים. במחנה זה השתתפו כעשרים איש. הנאשם שיתף ברשתות החברתיות תמונות וציטוטים שיש לראותם כהסתה".
בדרך כלל מתלווים לסעיפים הארגוניים גם סעיפים המציינים השתתפות בכמה הפגנות נגד הכיבוש מחוץ לקמפוס. לעתים כוללת ההשתתפות יידוי אבנים, או למצער עזרה למיידי אבנים, או אפילו הימצאות ליד מיידי אבנים. במקרים רבים לא מצוין תאריך מדויק של ההפגנות, אלא רק חודש, או אפילו ייחוס עמום כמו "במהלך שנת 2017".
עשרות סטודנטים במעצר
החרפת ההתנכלות השיטתית לחייהם של מאות סטודנטים בגדה המערבית בשנתיים האחרונות באה לידי ביטוי במעצר מנהלי, במעצר עד תום משפטם או במאסר בעקבות גזר–דין. להלן נתונים מעודכנים שנתקבלו לאחרונה מכמה מהמוסדות האקדמיים: במעצר או המאסר נמצאים כעת 60 סטודנטים מאוניברסיטת אל–נג'אח שבשכם; 56 סטודנטים מאוניברסיטת ביר–זית; וארבעה סטודנטים מאוניברסיטת בית–לחם. ככל הידוע – אין בידי מספרים מדויקים מעודכנים – נמצאים עתה במעצר או במאסר עוד עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה הטכנולוגית כדורי (משני סניפיה, בטול–כרם ובחברון) ומאוניברסיטת אל–קודס בירושלים המזרחית.
שלטון הכיבוש הישראלי מתנכל באורח שיטתי לדור הפלסטיני הצעיר, המשכיל והפעיל. בעוד שבקמפוסים ברחבי העולם מקובלת ומבורכת הפעילות הסטודנטיאלית, אותה פעילות נאסרת על הסטודנטים ועל הסטודנטיות הפלסטינים.
על הקהילה האקדמית הישראלית להרים קול זעקה נגד הרדיפות: רמיסת החופש האקדמי; ההתנכלות לחיי הלימוד ולפעילות הסטודנטיאלית; המעצרים המנהליים וכתבי–האישום השרירותיים והמנופחים. עליה למחות גם נגד ההתנכלות לאסירים ולאסירות הפוליטיים, שאינם רשאים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ולקרוא ספרים כרצונם. מטרתו העיקרית של מאמר זה היא קריאה לפעולה: חברות וחברי הקהילה האקדמית, התרימו את הכפפה?
ענת מטר
