הצעת החוק של חד"ש לביטול פקודת העיתונות המנדטורית של האימפריאליזם הבריטי עברה אתמול (שני) בקריאה שניה ושלישית. פקודת העיתונות המנדטורית, החקיקה העתיקה והדרקונית איפשרה למשרד הפנים לסגור עיתונים, בוטלה פה אחד בהצבעה שהתקיימה בכנסת. 34 חברי–כנסת הצביעו בקריאה שנייה ושלישית בעד הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) שתכליתה ביטול הפקודה, ואף לא חבר–כנסת אחד הצביע נגד.
הנוסח המקורי של פקודת העיתונות פורסם בשנת 1933 על–ידי השלטונות הבריטיים ששלטו בארץ עד הקמת מדינת ישראל, אך ממשלות ישראל עשו בה שימוש עד העת האחרונה – בדיקה של "הארץ" שתוצאותיה פורסמו בשנה שעברה העלתה כי בעשור האחרון מנע משרד הפנים את הוצאתם של למעלה משישים עיתונים.
ח"כ חנין מסר אמש "אחרי שנים שסגרו כאן עיתונים בצווים שלטוניים, אחרי שנים שעיתון היה חייב ברישיון מפקיד ממשלתי, אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים שלי ושל אחרים להביא לביטול הפקודה – הערב זה קרה! הנה עוד הוכחה שכשלא מוותרים, כשנאבקים, כשמתעקשים – אפשר לעשות שינוי. ואפשר לעשות אותו אפילו מול שלטון ששונא כל תקשורת ביקורתית וחופשית". "פקודת העיתונות היא מערכת אנטי–דמוקרטית וחסרת כל היגיון שנותרה כאן מתקופת המנדט הבריטי. עצם הקיום של הפקודה הזו הוא התנקשות מבנית בחופש העיתונות", הוסיף ח"כ חנין.
"דווקא בימים שבהם יש מתקפה על התקשורת ונסיונות לפגוע בה, כל–כך חשוב שהכנסת מעבירה את ההחלטה ההיסטורית הזאת. זהו מסר שקובע שאנחנו רוצים ושואפים לחיות במדינה שבה יש עיתונות חופשית ותקשורת חופשית", הוסיף חנין, שהגיש את ההצעה הפרטית יחד עם ארבעת עמיתיו לסיעת חד"ש: חברי–הכנסת איימן עודה, עאידה תומא–סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו–מערוף.
ביטולה של פקודת העיתונות כעת סוגר את הגולל על יכולתם של פקידי המשרד לסגור עיתונים ולהשפיע על זהות עורכיהם, אך מדינת ישראל עדיין רשאית לסגור עיתונים ללא הליך משפטי. תקנות ההגנה לשעת חירום הקיימות מאז שנות ה-40, עדיין כוללות את סעיף 100, המאפשר לצנזורה הצבאית למנוע הדפסה של עיתון בגין הוצאה לאור של "פרסום בלתי מותר".
