דיון על המשך פעילותה של החינוכית בעקבות ישיבתה אתמול (רביעי) של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה לעניין חוק השידור הציבורי, בראשות ח"כ מיקי זוהר (ליכוד). זוהר הבטיח כי בשעות הלילה הוא יעלה את ההצעה לבטל את הסעיף בחוק הקובע כי הטלוויזיה החינוכית תיסגר 15 חודשים לאחר הקמת תאגיד השידור הציבורי, דהיינו בעוד פחות מחודש. לפי הצעתו של זוהר, החינוכית תמשיך את שידוריה שנה אחת נוספת, עד 15 באוגוסט 2019, עם כוח אדם מופחת, בתקציב מינימלי של 90 מיליון שקל. על כך מסר היום העיתונאי חיים ביאור בעלון המקוון של אגודת העיתונאים בתל–אביב.
לדיון בוועדה הגיעו מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ , מנכ"לית החינוכית ד"ר אורנה שמחון וראשי ארבעת ועדי העובדים בחינוכית, המייצגים את הסקטורים השונים של העובדים בתחנה. "אני מאמין שיש סיכוי אמיתי שהצעתי תעבור בהצבעה במליאה", הכריז זוהר.
יצוין שוועדי העובדים בחינוכית, שבעי מחאות והפגנות ולמודי הבטחות, פקפקו מלכתחילה בהצלחת המהלך, וזאת לנוכח התנגדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשך פעילותה של החינוכית, התנגדותו היותר נחרצת של שר האוצר משה כחלון להקצות משאבים לטובת התחנה ועמדתו לכאורה ניטרלית של שר החינוך נפתלי בנט, אף כי החינוכית היא יחידת סמך של משרד החינוך. בנט אף טרח להבהיר לחברי הוועדה המשותפת, באמצעות ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) החברה בוועדה, כי משרדו לא יעמיד שום תקציב לטובת המשך פעילות החינוכית.
אמש עוד קיוו עובדי החינוכית לבלתי צפוי: שנושא הארכת חייה של התחנה, ולו בשנה אחת בלבד, יעלה להצבעה במליאת הכנסת. לשם כך נדרש היה רוב של 51 חברי כנסת. ואולם התיקון לחוק לא התקבל הועלה ובכך נסתם הגולל על תחנת הטלוויזיה הוותיקה ביותר בישראל, שהוקמה ב–1966. עם זאת, נקבע אמש כי 40 מעובדי החינוכית, שהם 22% מכלל העובדים, ייקלטו בתאגיד – לעומת הכוונה הראשונית ולפיה ייקלטו בתאגיד רק 13 מעובדי התחנה). החינוכית תהפוך לערוץ ילדים ונוער בתוך התאגיד, שייקרא "כאן חינוכית".
מטרת הקמתה של החינוכית היתה העברת תכני לימוד לתלמידים, ובהמשך גם למבוגרים, אך בהמשך היא הפיקה גם תוכניות משעשעות כגון "מה פתאום" ו"פרפר נחמד", וגם שידרה תוכניות אקטואליה, כמו "ערב חדש", "עושים סדר" ו"תיק תקשורת".
כעת עוברת זירת המאבק של עובדי החינוכית לתנאי הפרישה שיקבלו. אלה יכללו פיצויי פרישה מוגדלים ופנסיית גישור. במשא ומתן בין נציגיהם לבין אנשי האוצר ונציבות שירות המדינה, בהשתתפות המנכ"לית שמחון ונציג הסתדרות עובדי המדינה לא הושגו הסכמות. למעשה הציג האוצר לעובדי החינוכית תנאי פרישה זהים לאלה שהוצעו לעובדי רשות השידור, אלא שלטענת העובדים, מדובר בתנאים שניתנו לעובדי רשות השידור לפני 10 שנים, ב-2008, ומאז עלה השכר במגזר הציבורי, לדבריהם, ביותר מ-40%. לחלק קטן מעובדי התחנה יוצע שלא לפרוש, אלא להיקלט במשרדי הממשלה השונים.
בעקבות היעדר ההתקדמות במשא ומתן על תנאי הפרישה, בכוונת נציגי העובדים בחינוכית לעתור לבג"צ, בטענה שהמדינה דוחקת אותם לפרוש בתנאים פחותים לעומת המקובל כיום במגזר הציבורי. באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, נציגי העובדים טוענים כי בארבע השנים האחרונות המדינה נמנעת מלקיים עם העובדים והנהלת התחנה משא ומתן משמעותי ורק בחודש האחרון האוצר הואיל להעביר הצעה לתוכנית פרישה.
עוד על מאבק עובדי החינוכית בגיליון "זו הדרך" האחרון (עמ' 5):
http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2018/07/G28_2018.pdf
