נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא צרפת עמנואל מקרון החליפו איומים הדדיים לאורך השבוע האחרון. זאת על רקע הסלמת המאבק על גבולות המים הכלכליים במזרח הים התיכון. בנאום מול קברניטי האיחוד האירופי קרא מקרון לצעדים "ברורים וקשוחים" מול "ממשלתו של הנשיא ארדואן, שנקטה צעדים בלתי-קבילים". להמחשת כוונתו שיגר מקרון למזרח הים התיכון כמה ספינות מלחמה צרפתיות, לרבות נושאת מטוסים. ארדואן מצדו איים (12.9): "אל תתעסק עם העם התורכי. אל תתעסק עם תורכיה". "מר מקרון, עוד יהיו לך בעיות איתי", הוסיף.

ספינה לחיפושי גז טורקית בליווי משחתות חיל הים הטורקי (צילום: תאגיד השידור התורכי)

במוקד המחלוקת עומדת מדיניות חיפושי גז אגרסיבית בה נוקטת אנקרה בחודשים האחרונים במזרח הים התיכון ובים האגאי. טווח החיפושים כולל שטחים שיוון וקפריסין היוונית תופסות כחלק ממימיהן הכלכליים. הרקע לחיפושים אלה הוא תגליות הגז הגדולות בשנים האחרונות בשטחן הימי של ישראל, קפריסין ומצרים. לפי סקרים גיאולוגיים שנערכו באזור, מרבצי הגז הבלתי-מנוצלים באגן הלבנט גדולים יותר מאלה שנתגלו עד כה.

בסוף 2019 חתמה תורכיה על הסכם לתיחום הגבול הימי עם הממשלה האיסלאמיסטית בלוב, בה תומכת אנקרה במלחמת האזרחים במדינה. ישראל, יוון וקפריסין היוונית הגיבו בחתימה על הסכם להסדרת גבולות המים הכלכליים שלהן בינואר השנה, ובחודש שעבר חתמו יוון וקפריסין על הסכמים דומים עם מצרים.

תורכיה תובעת כעת בעלות על מים כלכליים בהיקף של 189,000 קמ"ר בים התיכון, בעוד שלפי התביעה היוונית והקפריסאית מצטמצם חלקה של תורכיה ל-41,000 קמ"ר בלבד. הפער נובע ממחלוקת על מימי האיים היווניים בים האגאי השוכנים סמוך לחוף התורכי, ומשום שיוון וקפריסין היוונית אינן מכירות בקפריסין התורכית כמדינה ריבונית בעלת מים כלכליים. ממשלת קפריסין היוונית אף העניקה לחברות בינלאומיות זיכיונות לחיפושי גז בשטח הסמוך לחופי קפריסין התורכית.

בחודש שעבר הצהיר האיחוד האירופי כי הוא מגבה באופן מלא את תביעותיהן של חברותיו יוון וקפריסין, והטיל סנקציות קלות על שורה של גופים כלכליים בתורכיה. צרפת, המובילה את המדיניות הניצית של האיחוד האירופי, מנהלת אף היא מדיניות חוץ אימפריאליסטית אגרסיבית, ונאבקת עם תורכיה על השפעה גם בלוב ובלבנון (בה ביקר מקרון פעמיים בחודש האחרון). יצוין כי חברת הנפט הצרפתית "טוטאל" מחזיקה במניות בשדות הגז החדשים של קפריסין היוונית, כמו גם באלה של לוב. ארצות הברית מצדה הסירה בשבוע שעבר באופן חלקי אמברגו נשק בן 33 שנה שהוטל על קפריסין היוונית, תוך הפרה של מדיניות הניטרליות של ארה"ב לגבי הסכסוך בקפריסין.

על רקע המתח הגובר במזרח הים התיכון, הצבהיר סגן הנשיא התורכי פואט אוקטאי כי ניסיונותיה של יוון להרחיב את מימיה הטריטוריאליים באמצעות הסכמים עם צד שלישי הם "עילה למלחמה", והוסיף: "תורכיה תגן על זכותה בכל מטר מעוקב במזרח הים התיכון, ויהי מה". הכוחות המזוינים של תורכיה ושל יוון קיימו תרגילים צבאיים מקבילים בים האגאי, ויוון אף שלחה כוחות לאי הקטן קסטלוריזו הסמוך לחוף התורכי ומפורז מאז 1947 לפי הסכם בין המדינות. ספינת חיפושי הגז התורכית "אורוצ' ראיס" שבה וחדרה בשבוע שעבר לשטח הימי היווני – הפעם בליווי ספינות מלחמה תורכיות. בינתיים חזרה (12.9) הספינה לעגון לחופי תורכיה, אולם שר החוץ התורכי צ'אבושאולו הצהיר כי היא תשוב בקרוב לפעילות.

ומה אומרים הקומוניסטים ביוון ובתורכיה על הסכסוך? המפלגות הקומוניסטיות בשתי הארצות פרסמו הודעה משותפת תחת הכותרת: "לא לעימות צבאי בשם האינטרסים של הבורגנות והבריתות האימפריאליסטיות". בהודעה מציינות המפלגות כי "היחסים בין המדינות סובלים מתחרות בין הבורגנות התורכית והיוונית על השליטה במקורות האנרגיה באזור. לאינטרסים הללו אין שום קשר לאינטרסים של העמים!"

המפלגות הדגישו: "המצב הוחמר אף יותר בשל מעורבות הברית האימפריאליסטית נאט"ו, הפועלת בשירות האינטרסים של ארה"ב והאיחוד האירופי. העמים היווני והתורכי אינם יכולים לצפות לשום תועלת מהתערבות המעצמות, הבאה על רקע החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי ומאבקי הכוחות בין המדינות האימפריאליסטיות".

בהודעה קראו שתי המפלגות להימנע מעימות צבאי, מפגיעה בריבונות, מערעור גבולות ומהפרת הסכמים. כמו כן הביעו התנגדות להוצאות הצבאיות הגדולות של שתי המדינות, לנוכחות הצבאית הזרה בים התיכון ולניצול משאבי האנרגיה של מזרח הים התיכון בידי תאגידים בינלאומיים, תוך פגיעה בסביבה.

"אנו מכריזים שוב שלעמים היווני והתורכי אינטרס משותף בשלום ובמאבק נגד רדיפת הרווחים הקפיטליסטית, אשר מובילה למתחים ולעימותים צבאיים. יש לחסל את הגורמים שמבקשים לגרור את העמים אל 'מטחנת הבשר' של המלחמה האימפריאליסטית. הערובה הטובה ביותר לשיתוף הפעולה ולאחווה בין שני העמים היא העמדה הסולידרית, הפטריוטית, האינטרנציונליסטית והאנטי-אימפריאליסטית של הקומוניסטים בשתי הארצות", נמסר.

• בן יאיר

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך" – מיוחד לחגים