החלו הדיונים באסיפה הלאומית הקובנית על השינויים בחוקה החדשה

הפרלמנט הקובני, או בשמו הרשמי "האסיפה הלאומית של השלטון העממי", החל לדון בסוף השבוע בשורה ארוכה של שינויים ותיקונים המוצעים בחוקת המדינה הסוציאליסטית. השינויים המתוכננים בחוקת המדינה יחולו על הממשלה, בתי המשפט והכלכלה.

2018-07-21_163431

נשיא קובה מיגל דיאסקאנל, יו"ר הפרלמנט, אסטבן לאסו הרננדס ושתי סגניות היו"ר: מרי מצ'אדו (שמאל) ומרים בריטו (ימין) בעת פתיחת הדיונים על החוקה החדשה (צילום: פרנסה לטינה)

הרפורמה בחוקת 1976 כוללת משרה חדשה של ראש ממשלה בצדו של הנשיא, ובכך תיצור משטר שבו יש ראש מדינה וראש ממשלה. יצוין כי גם לאחר הרפורמה, קובעת החוקה כי המפלגה הקומוניסטית היא הכוח הפוליטי המנהיג במדינה וגם הכוח המדריך את כלכלת המדינה. המפלגה תהא "הכוח העליון המוביל את החברה ואת המדינה", נכתב בתוכנית הרפורמה.

עם זאת, החוקה במתכונתה החדשה תכיר באחזקה ברכוש פרטי, שבעבר נדחתה מכל וכל. סעיף אחר בחוקה החדשה קובע כי "התאגידים בבעלות המדינה הם עמוד השדרה של המשק הקובני".

לפי נתונים רשמיים, כיום אחראי המגזר הפרטי בקובה להעסקתם של כ-15% (כ-600 אלף) מכלל השכירים, רובם בענף התיירות המתרחב בהתמדה: מסעדות, מספרות, מוניות, מסחר קמעונאי, השכרת חדרים, וכן שיפוצים בענף הבנייה. מספרם של עובדי המגזר הפרטי (בעלי מלאכה וחנויות, כמו גם עצמאיים) גדל במהירות: ב-2010 היו אלה לא יותר מ-150 אלף. יחד עם זאת, לפי החוקה החדשה, מותר יהיה להחזיק בעסק פרטי אחד ויחיד (מונית או חנות, למשל) ויש מגבלות על גודל העסקים הפרטיים. בענף ההסעדה, למשל, אפשר יהיה להקים או לנהל עסק המשרת בו זמנית עד 50 סועדים, ולא יותר.

עיתון הבוקר של המפלגה הקומוניסטית הקובנית "גראנמה" פרסם בהרחבה פרטים בדבר השינויים המוצעים בחוקה. השינויים כוללים הכרה רשמית ברכוש פרטי, אולם מתנהלים ויכוחים רבים סביב ההגדרה מהו אותו "רכוש פרטי", מה בדיוק הוא כולל ועד כמה אפשר יהיה לצבור הון או נכסים במסגרת החוקה החדשה. אמצעי פיקוח חדשים ידרשו מבעלי עסקים להשתמש בחשבון בנק לכל פעילויותיהם, לשלם מסים ולהוכיח שהאספקה שברשותם הושגה באמצעים חוקיים. רישיונות העסק יהיו מוגבלים עד לרף של רישיון אחד לאדם כדי למנוע צבירה של הון.

דיון פרץ גם סביב ההגדרה "תאגידים בבעלות המדינה" ומקומם ביחס לתאגידים בבעלות הרשויות המקומיות או בבעלות קיבוצית (קואופרטיבים) וחלקם במשק.

הרפורמה המוצעת בחוקה כבר קיבלה את אישורם העקרוני של מוסדות המפלגה הקומוניסטית, אך היא צריכה לקבל את אישור האסיפה הלאומית עד סוף החודש ותאושר סופית במשאל עם שיתקיים בהמשך.

על דבר אחד אין ויכוח: חוקת 1976 אינה משקפת את השינויים שחלו במדינה בעשורים האחרונים. "הניסיון שרכשנו בשנים אלה של המהפכה והנתיבים החדשים שמיפתה המפלגה הקומוניסטית הם חלק מהסיבות לרפורמת החוקה", נכתב ב"גראנמה" בשבוע שעבר.

בין 224 התיקונים המוצעים עוסקים לא רק בשאלות כלכליות וחברתיות. החוקה החדשה המוצעת שומרת על הזכויות הקיימות, דוגמת חופש דת, אבל גם קובעת מפורשות את איסור האפליה בגין זהות מגדרית או בגין נטייה מינית, לראשונה בתולדות המדינה.

כאמור, בטיוטת החוקה שנידונה בסוף השבוע שעבר נקבע כי את מועצת השרים ינהל ראש ממשלה, מה שמחזיר את המשטר לשיטה שהייתה נהוגה במדינה לפני 1976, כלומר ראש ממשלה ונשיא. יחד עם זאת, כהונת הנשיא תמשיך להיות בת חמש שנים ותהא מוגבלת לשתי קדנציות לכל היותר. מיגל דיאס־קאנל ימשיך לכהן כנשיא גם לאחר הרפורמה.

פרסום כל סעיפי הרפורמה המוצעת בסוף השבוע שעבר חולל ויכוח ער בכלי התקשורת הרשמיים (רוב העיתונים, ערוצי הרדיו והטלוויזיה), כמו גם אלה האלטרנטיביים שמספרם גדל והולך (כתבי עת, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות). יש הסבורים כי "הרפורמות אינן מספיקות", קרי כי יש לתת עדיפות גדולה יותר למגזר הפרטי; וישנם החוששים דווקא מהמשקל הכבד שיינתן לאמצעי הייצור הפרטיים ומההשלכות החברתיות והכלכליות של השינוי.

א"ד