הוכרז סכסוך עבודה בתוכנית היל"ה; לראשונה הסכם קיבוצי במכון ון ליר

הוכרז סכסוך עבודה בתוכנית היל"ה לנוער שנשר ממסגרות חינוך. בתום שבועיים מרגע ההכרזה יוכלו 1,600 המורות והמורים המועסקים בתוכנית להפעיל את הצעדים הארגוניים שימצאו לנכון, לרבות שביתה. על כך נמסר אתמול (רביעי) מכוח לעובדים.

החברה למתנ"סים, מפעילת התוכנית, טוענת שההישגים הצנועים שהשיגו המורות והמורים, אחרי מאבק נחוש וארוך, ושכלולים בהסכם הקיבוצי עם המפעילה הקודמת של התוכנית, הם "דרישות מפליגות ומופרזות" וש"אין בכוונתה להיכנע" להן. "אנחנו קוראים לחברה למתנ"סים לא לראות במתן תנאים בסיסיים למורות ומורים שעושים עבדות קודש כניעה, אלא הזדמנות למתן תנאי עבודה הוגנים, וקוראים לה לחתום על הסכם קיבוצי הוגן ומכבד עם המורות והמורים", קראו פעילי "כוח לעובדים".

2018-12-27_195050

הפגנה של מורי תכנית היל"ה למען חתימה על הסכם קיבוצי בהשתתפות ח"כ דב חנין מחד"ש (צילום: כוח לעובדים)

כ-8,000 תלמידים שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית לומדים מדי שנה בתוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה). התוכנית פועלת ביחידות לקידום נוער ברשויות השונות, כמו גם בבתי כלא ובבתי מעצר. חלק מהתלמידים משתלבים במסלול לימודים לבגרות ואחרים לומדים לקראת קבלת תעודה לשמונה שנות לימוד או יותר.

משרד החינוך מפעיל את התוכנית המופרטת באמצעות זכיין חיצוני הנבחר במכרז שנערך אחת לחמש שנים, כך שהמורים בתוכנית מועסקים כעובדי קבלן. בשנת 2013 יצאו מורי התוכנית למאבק מול רשת "עתיד", המפעילה הקודמת של התוכנית, שבסיומו חתמו על הסכם קיבוצי שכלל בין היתר הכרה בוותק המורים, מתן קרן השתלמות, תשלום על ימי מחלה מהיום הראשון, מנגנון המבטיח יציבות תעסוקתית במהלך שנת הלימודים ותקציב רווחה עבור המורים. בשנת 2017 נחתם הסכם קיבוצי נוסף. במאי האחרון נבחרה החברה למתנ"סים כזכיינית במקום רשת "עתיד", ולדברי המורים בהנהלה סירבו לשמר את הישגי ההסכם. מורי היל"ה מתלוננים גם כי החברה למתנ"סים משלמת להם משכורת חלקית, שאינה כוללת את רכיבי השכר שהיא מחויבת לשלם להם לפי המכרז, לרבות קרן השתלמות וקופת גמל.

ארגון כוח לעובדים מסר גם אתמול על חתימת הסכם קיבוצי ראשון במכון ון ליר בירושלים. "לאחר כמעט שישים שנות קיום, נחתם הסכם קיבוצי ראשון ופורץ דרך במכון ון ליר. ההסכם כולל שורה של שיפורים בשכר ובתנאי ההעסקה, מנגנון עדכון שכר שנתי קבוע, מודל חדש לקביעת שכר והתקדמות עובדות ועובדים ויצירת מנגנון לשמירה על בטחון תעסוקתי", נמסר.