הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא הקפאת ביציות. בתחקיר ששודר לאחרונה בתכנית "שטח הפקר" (כאן 11), עלו טענות לפיהן יותר ויותר נשים רווקות מגיעות לתהליך של הקפאת ביציות מסיבות חברתיות, לצרכי שימור פוריות. עם זאת, על אף שמדובר בתהליך יקר שעלותו מגיעה עד עשרות אלפי שקלים, הן אינן מקבלות את הנתונים האמיתיים, המצביעים על סיכויים שאינם גבוהים להיריון ולידה, במיוחד כאשר ההקפאה מתבצעת בגילאים מבוגרים וממשיכות לראות בתהליך הקפאת הביציות כ"תעודת ביטוח" ללידה עתידית.

פרופ' טליה אלדר רגב, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות, הסבירה כי " מאז 2011, בה הפך הליך ההקפאה לצרכי שימור פוריות לחוקי, אנו רואים עלייה משמעותית במספר ההליכים. אם עד 2012 היו פחות מ-100 מחזורי זיגוג (שאיבה והקפאה), ב2015 היו כ– 800 וב-2016 – כ-1,500 מחזורים, כמעט 90% מהם למטרות שימור פוריות ולא מסיבות רפואיות. בשנתיים האחרונות אנו יודעים על 11 נשים שהפשירו ביציות שהוקפאו לצרכי שימור פוריות, מתוכם התפתחו ארבעה הריונות. אני יודעת על אישה אחת שילדה והיתר בשלבי היריון שונים כיום. שיעורי ההריונות מהטכניקה הזאת מוצלחים, אבל גיל האישה בהקשר של פוריות הוא מחלה. ככל שאישה מתגברת יכולתה ללדת, אם באופן ספונטני ואם באמצעות טיפולי פוריות, פוחתת. שני מאמרים שפורסמו בשנה האחרונה בספרד וארה"ב עם תוצאות דומות, מראים שלאישה שהקפיאה עד גיל 35 15-20 ביציות יש סיכוי של 85% להביא מהן ילד. לעומת זאת, עבור אישה בגיל 36 ומעלה, גם אם יש לה 30 ביציות, הסיכוי יורד למקסימום 35-40%.

ד"ר אורנה ברן מהיחידה להפריה החוץ גופית בבית החולים אסף הרופא, הציגה נתונים אודות הליכי הקפאת הביציות בבית החולים אסף הרופא. לדבריה "עד נובמבר 2017 בוצעו בבית החולים 211 הליכי שאיבה והקפאת ביציות, 53% מהם מסיבות של שימור פוריות. ממוצע הגילאים של נשים המקפיאות לצורך זה גבוה יותר מאשר של אלה המקפיאות מסיבות רפואיות אבל נמצא במגמת ירידה– מ-39.6 בשנת 2012 עד ל-37.5 בשנת 2017. הפשרת ביציות שנשאבו בהליכים לשימור פוריות התבצעה עד כה 7 פעמים בלבד בבית החולים אסף הרופא, בממוצע 3.5 שנים לאחר ההקפאה. הגיל הממוצע בו בוצעה השאיבה של אותן נשים היה 38.9. 6 מתוך 7 הנשים שהפשירו את הביציות עשו שימוש בתורם זרע. מרבית הביציות שרדו לאחר ההפשרה (95%), אולם אחוז ההפריות עמד על 45% בלבד (אל מול 65% בהפריית ביציות שהוקפאו מסיבות רפואיות, אשר לרוב נשאבו מנשים צעירות יותר). מתוך 7 הנשים שהפשירו את הביציות בבית החולים, רק אחת הרתה.

הכתבת קרן אוזן, שעשתה את התחקיר ב"שטח הפקר" אמרה "בדקתי את הנושא בשבילי, רציתי לדעת מה האופציה הטובה ביותר עבורי בגיל 37 . גיליתי שכשאישה מגיעה לברר על התהליך ושואלת כמה נשים בגילה נכנסו להיריון יש דיסאינפורמציה". בנוסף התייחסה לטענה לפיה רבנים מפנים נשים דתיות להקפאת ביציות כאופציה יחידה לשימור פוריות, מאחר וכל הליך הכולל תרומת זרע אינו כשר על פי ההלכה. לדבריה "האלטרנטיבות להקפאת ביציות שקיימות כיום בשוק הן טובות בהרבה ונשים צריכות בחור את האופציה שתאפשר להן את האימהות בסיכויים הטובים ביותר ולא שכל הרבנות תתעסק להן בשחלות. גם נשים מאמינות צריכות להיות מסוגלות לבחור כמו כל אישה אחרת להחליט אם זה הזמן שלהן להביא ילד או לא".

יפית מדר, שסיימה לפני חודשיים הליך של הקפאת ביציות סיפרה על עלויות התהליך: "מעבר למחיר ההליך עצמו, יש עלויות רבות סביב התהליך, כמו תרופות וטיפולים נלווים כמו דיקור ויוגה. אחת התרופות בהן משתמשים עולה 1,500 שח למזרק, וצריך מזרק חדש בכל 4 ימים , למשך כמעט 20 ימים. מי שאין לה משפחה תומכת לא תוכל לשלם את זה". עוד עלתה בדיון העובדה כי רק קופת חולים אחת מציעה כיום ביטוח שמשתתף בעלויות של הליך הקפאת ביציות לצרכי שימור פוריות. בנוסף התייחסה מדר להגבלה שקובע החוק לשאיבה של עד 20 ביציות ואמרה כי "מחקרים מראים ש-20 ביציות זה לא מספיק, צריך להיות ריאליים".

עו"ד מירה היבנר הראל, יועמ"ש משרד הבריאות, ביקשה להתייחס למגבלות שמציב החוק לנשים לשאיבת 20 ביציות או 4 סבבי שאיבה ואמרה "מדובר בפעולה פולשנית שמצריכה מתן תרופות, זה לא עניין שבעלמא. אנחנו לא רוצים שגוף האישה יתחיל להיות תעשייה בלתי נגמרת של ביציות ולכן נקבעה ההגבלה. זו לא איזושהי גחמה בלתי מבוססת שעלתה בעת התקנת התקנות. עם זאת, משרד הבריאות עוקב אחר המספרים והסטטיסטיקה ובהחלט לוקח בחשבון שיתכן שמה שנקבע אז לא מתאים להיום. ביצענו חשיבה מחודשת והצענו שיהיה ניתן לעשות את ההליך גם לפני גיל 31 וגם להגדיל את כמות הביציות שניתן להקפיא ככל שעולה הגיל, כי הנתונים מראים שככל שעולה הגיל יש צורך ביותר ביציות לשם הפריה והיריון. ההצעות הועברו לוועדה המקצועית לפני כחודש ואנחנו מקווים לעדכן את התקנות בהתאם להחלטה בהקדם. באשר להכנסת ההליך לסל התרופות אמרה כי תתמוך בהרחבת היריעה עבור הקפאה מסיבות רפואיות, אולם לא תוכל להבטיח כרגע דבר לגבי הקפאה לצרכי שימור פוריות.

פרופ' יעל השילוני דולב, מומחית לסוציולוגיה של הפריון, הביעה התנגדות למימון התהליך על ידי המדינה ואמרה "גם רווקות וגם גיל הן לא מחלות. סל הבריאות צריך לטפל בהמון מחלות והתקציב הוא מצומצם". עוד הוסיפה "כשאנחנו פותחים את התהליך הזה זה הופך למעשה להיפך הגמור מבחירה. מנהלים בחברות בכירות 'יציעו' לנשים להקפיא ביציות ולמעשה יגידו להן– תקפיאי, כי אם תלדי אני אקח או אקדם מישהי או מישהו אחר. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים עם גוף האישה– מתאימים אותו לשוק הכלכלי שהוא ממוגדר ומתאים לעולם הגברי, או יוצרים חברה שוויונית שתתאים לגוף הנשי ולא תשגע אותו באמצעים רפואיים. זה לא אומר שזה לא מתאים לאף אישה אבל כשזה מוצג כדבר בסיסי וכחלק מזכויות האישה, אנחנו עושים דבר אנטי פמיניסטי". יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן אמרה בתגובה "אני מסכימה שלא צריך לסחור בגוף האישה אבל מצד שני גם מאמינה שתמיד צריך להשאיר דרך מילוט לאלה שכן רוצות, בגלל השיקולים שלהן ולאחר שהיה בידיהן את כל המידע והסיכונים".

בהתייחס לטענות שעלו בתחקיר לפיהן בית החולים שערי צדק לא מאפשר לנשים רווקות להפשיר את הביציות ולבצע בו הליך של הפריה, אמרה מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים שערי צדק כי "כל אישה שתרצה לעבור אצלנו תהליך תעבור אותו. אכן כל תהליך של פוריות עובר ועדה של רופאים שבה יושב גם רב, אבל גם מקרים שסורבו והנשים בכל זאת ביקשו לבצע , התהליך בוצע. זה לא היה כך תמיד אבל זה שינוי שהתרחש לפני שנים".

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ תומא–סלימאן ואמרה "אסור לנו לתת יד לגישה שאומרת שתפקידן העיקרי של הנשים הוא ללדת ילדים וכל דבר אחר זה מצב של מחלה. יש להטמיע תפיסה יותר מכבדת לנשים ולהחלטות שלהן, כשהן אינן שרויות תחת לחץ כזה או אחר. אני מבינה שהוגשה בקשה להרחיב את היריעה להליכי הקפאת ביציות מסיבות רפואיות אבל הנושא החברתי לא נידון ואני מקווה שזה יגיע גם לזה. אם הגיל הוא הגורם העיקרי בהצלחת ההפריות יש לשקול בזהירות רבה לאפשר לבצע את התהליך בגיל מוקדם יותר מבלי להפעיל לחץ על צעירות לפנות ולבצע אותו". כמו כן הוסיפה ח"כ תומא–סלימאן "האיזון בין צרכי הנשים לניצול כלכלי הוא עדין ויש לשמור עליו. על כן, אפנה למשרד הבריאות ואבקש שיהיה פיקוח על תעריפי התהליך בבתי חולים. בנוסף, נפנה גם לקופות החולים ונאיץ בהם להשתוות בשירותים שהם נותנות למבוטחים".