הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא חוסר ביטחון רפואי ותזונתי בקרב נשים החיות בעוני, כחלק מיום העוני אשר צוין היום בכנסת. ח"כ תומא סלימאן אמרה בפתיחת הדיון :"יש כאלה שמתייחסים לעוני כאילו זו גזירת גורל, אך זוהי תוצאה של מדיניות. תוצר של שיטת ממשל שמבוססת על כח פוליטי וחלוקה לא שוויונית ולא צודקת של משאבי המדינה. עוני לא צריך לעניין רק את העניים אלא את כל החברה, ורוב אזרחי המדינה נאלצים להתחרות על חלקים מעוגת התקציב. לא מדובר רק על נשים חד הוריות המצויות בעוני אלא גם משפחות בהן שני בני הזוג עובדים והם עדיין מצויים בעוני. בנוסף חשוב לציין שכאשר מדברים על כלל האוכלוסייה ישנו שיעור עוני של 25% אך כאשר מסתכלים על החברה הערבית בלבד מדובר ב50% עוני".
"סדר פסח מחאתי" בבאר–שבע (צילום: המוקד לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב)
לדברי סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד: "ניתן לאתר אימהות שנמצאות במצב מצוקה של ביטחון תזונתי ולהעניק להן סל שכולל בתוכו בדיקות ותוספי תזונה ועוד, שיגנו על בריאות האישה ובריאות הילד בכל מהלך ההיריון. העלות אינה בשמיים – 15 מיליון ש"ח בשנה. אין זה תפקידן של עמותות להעניק את הסיוע הגדול הזה אלא תפקידה של הממשלה. שר הבריאות השיב שהוא בהחלט רוצה לבדוק את הנושא של הפעלת תכנית WIC בישראל והוא מבקש שהמועצה לביטחון תזונתי תגיש לו תכנית עבודה בנושא כי הוא מעוניין לתקצב אותה. שר הרווחה ענה לנו שהוא מתכוון לעלות את הנושא של בניית מודלים כדי לראות איך אפשר לסייע דרך ביטוח לאומי". ח"כ תומא סלימאן הוסיפה והתייחסה למצב התינוקות הבדואים וליו"ר הוועדה ציינה כי אחוזי תמותת פעוטות במגזר הבדואי גבוהים פי שלושה מאחוזי תמותת פעוטות בישראל כולה, זאת בעיקר בשל הכמות המעטה של נשים שמגיעות לרופאי נשים ולטיפת חלב.
פרופ' רוני קאופמן, מהמחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן גוריון הדגיש: "הזכות להיוולד, לגדול ולחיות בביטחון תזונתי היא זכות חברתית בסיסית, המוכרת באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. מכאן משתמע שהמדינה היא זו שצריכה לקחת אחריות על הנושא ולא עמותות שונות או רצון טוב. תינוק שאינו מקבל תזונה ראויה סובל מפגיעות מוחיות בלתי הפיכות וזוהי השכבה הכי חשובה באוכלוסייה מבחינת ביטחון תזונתי ודווקא היא מקבלת התעלמות. מפתיע שמדינה שהיא אנטי חברתית כמו ארה"ב מפעילה את תכנית להפחתת חוסר הביטחון התזונתי ואנחנו לא". יו"ר תא המפקחים באיגוד העובדים הסוציאלי, נחמה דותן, הוסיפה ש"בעבר בבתי הספר היו אחיות ומרפאות שינים שילדים הלכו וקיבלו שם טיפול. כיום בשביל כל הנושא חייבים ביטוחים משלימים למיניהם וללא הביטוחים המשלימים הללו אותן הנשים וילדיהן אינם מקבלים טיפול. חייבים למנוע מצב בו אם צריכה להתלבט בין התרופות הפסיכיאטריות שלה לבין הריטלין של הילד בגלל שיקולים כלכליים ואולי לבחון גם נושא של מימון תרופות".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן, סיכמה את הדיון: "מיגור תופעת העוני נעשה על ידי חיפוש הצדק ולא ממדיניות של צדקה. אף אחד לא רוצה צדקה – כולנו אזרחים משלמי מיסים, ואנחנו מדברים על זכויות והאחריות קולקטיבית של המדינה על אזרחיה. כל שיפור במצב הוא מבורך, אבל מה שנעשה לא הביא את הנשים אפילו לסף ההכנסה שהיינו רוצות לראות. הוועדה ואני מחויבות לקידום נושא סל הביטחון התזונתי לנשים עניות בהיריון ונבחן את הדרכים לעשות זאת. אם יש 15 מיליון ש"ח לטובת נסיעות ראש הממשלה אז ודאי יש גם כסף כדי לתמוך בנשים הרות שסובלות מחוסר תזונתי". בנוסף, הדגישה תומא–סלימאן "נושא הביטחון התזונתי מתקשר להחלטה שצריכה להתקבל בנושא מזונות הילדים. צריך לקחת בחשבון את הכנסת שני ההורים לפני שמחליטים את גובה המזונות, אך גם להפנים שהמזונות הם קריטיים לביטחון התזונתי של נשים וילדים, ולכן חייבים להפרידם מהכנסת האישה".
