התקציב שמקצה המדינה להפעלת מקלטים לנשים מוכות עלה הבוקר (שני) לדיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת). נציגי משרדי הרווחה והאוצר הציגו "שינוי היסטורי" באופן בו מתוקצבים מקלטים מסוג זה, מנגד, טענו מנהלות המקלטים כי תקנות התקציב החדשות לא מספיקות ואף גוזרות עליהן הוצאות נוספות.

ח"כ תומא–סלימאן בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: הכנסת)

תנאי המכרז האחרון שקיים משרד הרווחה להפעלת המקלטים, שנערך בשנת 2011 קבעו שכל אישה המתגוררת בהם תתוקצב ב-15 אלף שקלים, מבלי להתייחס למספר הילדים המגיעים עמה. בשבוע שעבר מסר המשרד על עדכון התעריף. על פי התנאים המעודכנים, התעריף יעודכן בכ-33% מ-14,797 שקלים לאשה ושני ילדים (בממוצע), ל-19,654 שקלים בחודש, עלייה של כ-5,000 שקלים לחודש. התעריף החדש כולל גם שדרוג כוח אדם תוספתי שמשקף את דרישות המשרד לקיום מרחב טיפולי מקצועי ומכיל, כמו למשל אנשי צוות שייתנו מענה חינוכי וטיפולי לילדים ולצרכים בתחום בריאות הנפש.

התעריף החדש ישולם עבור כל אישה, בין אם הגיעה לבדה או עם ילדיה, והוא מבוסס על נתוני 2016 המראים כי כ– 38% מהנשים הגיעו  לבדן, כ-25% הגיעו  עם ילד אחד, כ-19% הגיעו עם שני ילדים, כ-10% הגיעו עם שלושה ילדים ,וכ-7% בלבד עם למעלה משלושה ילדים. עוד נקבע כי התקציב המתוקן יאפשר מימון טיפול בנשים וילדים עם צרכים מתחום בריאות הנפש בכל המקלטים, דבר שניתן עד עתה לשש נשים בלבד בשני מקלטים ייעודיים.

במסגרת ההחלטה על העדכון, נקבע כי בכל חודש יעביר משרד הרווחה 80% מהסכום ובסוף השנה יתחשבנו על השאר.

מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איילת מאיר, אמרה בדיון כי טובת הנשים והילדים עומדת לנגד עיני המשרד בכל עת, ומשום כך ובשיתוף פעולה עם העמותות והמקלטים, הושג עדכון ושדרוג משמעותי לתעריף, לראשונה זה 15 שנים. מאיר אמרה כי צרכים שהועלו ע"י העמותות, עבור שירותים שהן הוסיפו במקלטים ללא שיפוי, במיוחד בתחומי הטיפול בילדים והטיפול בתחום בריאות הנפש, עמדו במוקד מודל התעריף שנבנה. עוד הוסיפה מאיר: "אנו יודעים שלאורך השנים המאפיינים והצרכים של האוכלוסייה המגיעה למקלטים מורכבים יותר ודורשים תשומות נוספות של ידע על מנת לטפל בהם, ולכן התעריף דורש גם תשומות נוספות מבחינה מקצועית–טיפולית מהמקלטים, בכדי שיתנו את השירות המיטבי".

מנהלות המקלטים והעמותות הרבות שהשתתפו בדיון העלו כולן חששות דומים כלפי עובדי משרד הרווחה, כי בעוד שהתוספת שנתן המשרד הייתה יכולה לייצב את הגירעונות הקיימים בתפעול המקלטים, הרי שתוספת הדרישה לכח האדם מחזירה אותן לאותה נקודה של פער בין הכנסות להוצאות, ואולי אף תחמיר את המצב. הן ביקשו כי המשרד ינקוט בשקיפות ויחשוף בפניהן כיצד תמחר כל הוצאה והוצאה, ולא רק את הסעיפים הכלליים, כמו אחזקה או שירותים. עוד אמרו כי המשרד כלל לא התייחס בצורה זו או אחרת להוצאות של בינוי ואחזקה של המקלטים עצמם, אשר סובלים מבלאי קשה.

חשש נוסף שעלה הוא כי משרד הרווחה ינצל את חובת המקלטים להעסיק יותר גורמי בריאות נפש קבועים, ואז יפנה למקלטים נשים אשר סובלות מבעיות בתחום בריאות הנפש, במקום האוכלוסייה לה יועדו המלקטים מלכתחילה, נשים נפגעות אלימות וילדיהן.

המפקחת הארצית על המקלטים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מיכל חנוך–אחדות, השיבה: "אין שינוי באוכלוסיית היעד, אלא הכרה בכך שרבות מהנשים אשר נפגעו מאלימות סובלות מפוסט–טראומה, וצריכות את העזרה הנפשית בכך. אין פה שינוי אלא התאמה לצורך אמיתי בשטח, והשיפוי הוא להתמודדות שכבר מתרחשת באוכלוסייה הקיימת במקלטים".

כביכול, מדובר בחדשות טובות עבור העמותות המפעילות מקלטים לנשים מוכות, אך כמו תמיד, יש גם אותיות קטנות. התעריף אמנם עודכן, והתקציב גדל, אבל נוספו גם דרישות נוספות מהעמותות שיגדילו את ההוצאות. על פי הודעת פורום העמותות המפעילות, שפורסמה בתגובה להודעת המשרד על התעריף המעודכן, נטען כי הדרישה לתוספת כוח אדם תגרור את העמותות לגירעונות בסדר גודל של מאות אלפי שקלים ועד למיליון שקלים למקלט בשנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן, אמרה לסיכום כי "המנהלות פה אומרות שהתעריף החדש לא מספיק ומגביר את סכנת הסגירה, בגלל הדרישות החדשות. שנים רבות המקלטים עשו עבודה 'על חשבונם', אפילו המכרזים יוצאים עם הוראה על גיוס משאבים. הגיע הזמן שהעמותות לא ירדפו כל הזמן אחרי גרוש ועוד גרוש. על המדינה לתת להם את התקציב הדרוש, בעיקר לאור העלייה במקרי האלימות נגד נשים והעלייה במספר מקרי הרצח".