הודו: חומה של 5 מיליון נשים ושביתה כללית נגד הימין הקיצוני שבשלטון

בשבועות האחרונים מתנהל מאבק חסר תקדים במדינת קרלה שבדרוםמערב הודו סביב זכויותיהן של נשים. ב-28 בספטמבר 2018 קבע בית המשפט העליון בהודו כי לנשים יש זכות להיכנס למקדש "סאראבימאלה". מקדש זה נחשב למשכנו של האל ההינדי המכונה האדון איאפא. במשך חודשים הפגינו ארגוני ימין בקרלה נגד ההחלטה. קנאים הינדים הקיפו את המקדש ותקפו באלימות כל אישה שניסתה לממש את זכותה להגיע למקדש. המקדש נותר סגור רוב הזמן.

2019-01-14_202129

הפגנת הנשים בהודו (צילום: המפלגה הקומוניסטית של הודו)

את המפגינים דִרבן ראש ממשלת הודו הימני קיצוני, נרנדרה מודי. מודי, מבעלי בריתו של בנימין נתניהו בעולם, עומד בראש מפלגת העם ההודית (BJF). מפלגתו הלאומנית של מודי הרבתה לתקוף את הממשלה של מדינת קרלה, אותה מובילה קואליציה של מפלגות קומוניסטיות, בשל תמיכתה בזכותן של נשים להיכנס למקדש.

גם מפלגת האופוזיציה הגדולה בהודו, מפלגת השמאלמרכז הליברלית "הקונגרס הלאומי", התנגדה לזכותן של הנשים והצטרפה לגינוי הקומוניסטים וארגוני הנשים.

בדצמבר האחרון הצליחו קבוצה של נשים טרנסג'נדריות להיכנס למקדש ולהתפלל בו. האיומים בהגברת האלימות המיזוגנית, בתגובה, בעידוד מפלגת השלטון והממסד השמרני, הטילו מורא על ארגוני נשים ותנועות שמאל. דומה היה כי מדובר בביצור כוחו של הימין הקיצוני, שרשם הישגים רבים בבחירות המחוזיות ברחבי הודו מאז 2014.

אך קרלה היא ממבצריו היחידים של השמאל ההודי, ועל כן תגובת הנגד של הנשים לימין הקנאי לא איחרה לבוא. ב-1 בינואר, ביוזמת המפלגות הקומוניסטיות של קרלה, ארגנו נשים הפגנת כוח למען שוויון מגדרי בהודו. הן תכננו ליצור "חומת נשים": חומה אנושית, בה נשים יעמדו זו בצד זו לאורך כל מדינת קרלה.

ואכן, ביום הראשון של השנה החדשה יצאו לרחובות כ-5 מיליון נשים. הן יצרו חומה אנושית בת יותר מ-600 קילומטר. היא החלה בקצה הצפוני של קרלה והסתיימה בקצה הדרומי. הייתה זו החומה האנושיתהנשית הגדולה ביותר בהיסטוריה. זו בצד זו, כתף אל כתף עם ידיים מושטות קדימה, עמדו נשים הינדיות ומוסלמיות, סמל לאחדות ולמאבקן המשותף.

הממשלה המקומית בקרלה ואיגודי העובדים הכריזו על שביתת סולידריות כללית עם הנשים המוחות. כאות הזדהות, נפוצו ברחבי הודו חומות נשים נוספות, כמו גם "חומת סולידריות" של גברים.

הפגנת כוח חסרת תקדים זו השיגה תוצאות מידיות: כבר ביום למחרת, הצליחו שתי נשים בפעם הראשונה להיכנס למקדש בליווי משטרתי.

הימין, מצדו, זעם על הפגנת הכוח של הנשים וכניסתן למקדש, ומאז יזם הפגנות אלימות אף יותר נגד ממשלת השמאל בקרלה. מאות אוטובוסים וחנויות הותקפו באלימות.

עשרות מרכזים של תנועות שמאל ותנועות נשים הוצתו; פצצה נזרקה על אחד ממשרדי המפלגה הקומוניסטית בקרלה. עימותים אלימים ממשיכים להתרחש ברחובות בין פעילים מפלגת השלטון של מודי לבין חברי המפלגות הקומוניסטיות.

למרות ניסיונות כוחות הינדיים שמרניים להכשיל את מחאת הנשים, עוררה חומת הנשים תקווה בקרב המתנגדים למדיניות הימין.

חשוב לציין, כי ממשלת הימין בהודו תוקפת דרך קבע את זכויותיהם של העובדים, של אנשי השמאל, של הקאסטות הנמוכות, של המיעוטים הדתיים ושל הנשים.

והנה, שבוע אחרי מחאת הנשים, הכריזו (8.1) פדרציות של איגודי עובדים בכל הודו שביתה כללית בת יומיים. השביתה הכללית הגיעה לאחר שורה של סכסוכי עבודה במגזרים שונים וביטאה אמירה רחבה במחאה על המדיניות הניאוליברלית של הממשלה, המעלה מחירים, מקדמת הפרטות ורומסת את זכויות האיגודים לטובת בעלי ההון.

השביתה הצליחה לגייס כ-200 מיליון עובדים והפכה, כנראה, השביתה הגדולה בהיסטוריה האנושית. אל איגודי העובדים הצטרפו אגודות סטודנטים המוחות על שינויים לאומניים ודתיים בחוק האזרחות, וכך נשזרו זה בזה המאבק המעמדי והמאבק בחקיקה הלאומנית.

למרות מעצרים של מנהיגי השמאל והשביתה, זו הצליחה לשתק חלקים נרחבים מהמגזר הציבורי והפרטי, ועוררה הפגנות המוניות וחסימת כבישים ומסילות רכבת.

ביצור הסדר החברתי הפטריארכלי, לאומנות, רמיסת זכויות העובדים וצמצום המרחב הדמוקרטי – הם כולם אבני יסוד של הגל של תנועות הימין הקיצוני המתחזקות ברחבי העולם.

מחאת "חומת הנשים" והשביתה הכללית הן דוגמא חשובה שצריכה ללמד אותנו, כיצד מסוגל שמאל סוציאליסטי להוביל את המאבק בפשיזם ובימין הקיצוני. הצלחתו מותנית בשילוב המאבקים המעמדי, הדמוקרטי והפמיניסטי.

עמרי עברון

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב