משרד הבריאות של הודו דיווח בשבוע שעבר על הקפיצה הגדולה ביותר שנרשמה במספר הנדבקים בקורונה במהלך יממה אחת: כ-28 אלף. עד כה התגלו בהודו כ-900 אלף חולים, מתוכם מתו קרוב ל-23 אלף. הנתונים הגבוהים הם חלק ממגמת התפשטות הקורונה בהודו בשבועות האחרונים. בשבועיים האחרונים בלבד קפץ מספר הנדבקים מ-600 אלף נשאים ליותר מ-900 אלף. כך צועדת הודו הגדולה, בניגוד לשכנתה סין, לקראת אסון הומניטרי בעל ממדים היסטוריים, הדומה למתרחש בארצות הברית.
אך ישנו מחוז אחד בהודו שניצח את הקורונה: קרלה. המדינה הקטנה יחסית להודו, ששטחה כפול משטחה של מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק והמונה כ-33 מיליון תושבים, נמצאת בקצה הדרום–מערבי של תת–היבשת. קרלה ידועה בישראל בגלל הקהילה היהודית העתיקה בקוצ'י (ששמה הקדום הוא קוצ'ין), בירת המדינה ואחד הנמלים החשובים בהודו. על פי נתוני משרד הבריאות של קרלה, נכון לשבוע שעבר נרשמו במדינה כ-10 אלף חולים ורק 33 מקרי מוות כתוצאה מהמגיפה.
שלושה חולים ראשונים בקורונה, סטודנטים מקומיים שלמדו בסין, התגלו במדינה ב-30 בינואר. הצלחתה של קרלה בהתמודדות עם המגיפה נבעה מכמה סיבות, בהן – המערכות הציבוריות החזקות שלה וניסיונן בהתמודדות עם מגיפה דומה ב-2018. סיבות נוספות שתרמו להצלחתה הן הלכידות החברתית הגבוהה בקרלה והאמון הרב שנותנים האזרחים בממשלה, מה שמאפשר לה לקבל נתונים מהימנים מהשטח ולפעול ביעילות בקרב הקהילות המקומיות. שיעור התמותה בקרב החולים עומד על 0.46% בלבד – נתון שמעמיד את קרלה בשורה אחת עם המדינות המצליחות בעולם במאבק בקורונה, ובהן קובה.
לקרלה ולקובה מאפיינים משותפים: לשתיהן מדיניות בריאות ציבורית מתקדמת רחבה מאוד ובשתי המדינות שולטת המפלגה הקומוניסטית. לקומוניסטים בקרלה שורשים עמוקים אף יותר מאשר בקובה; הם ניצחו בבחירות לראשונה ב-1957, עוד בטרם התחוללה המהפכה הקובנית.
במשך עשרות שנים, חרף הפילוגים שסבלה המפלגה הקומוניסטית ההודית והשנים בהן שלטה בקרלה מפלגת הקונגרס הממסדית, התחוללו במדינה שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים גדולים. עם אלה ניתן למנות את הרפורמה האגררית ואת הקמת מערכת הביטחון הסוציאלי המפותחת של קרלה. כתוצאה משנות שלטונם הארוכות של הקומוניסטים, פועלת בקרלה רשת רחבה וצפופה של בתי ספר ממשלתיים. קרלה הייתה למדינה הראשונה בהודו שבה 100% מהילדים לומדים בחינוך יסודי וכל תושביה יודעים קרוא וכתוב. בנוסף, היא המדינה השוויונית ביותר בהודו מבחינה כלכלית, עדתית, דתית ומגדרית.
אחת ההתפתחויות החשובות ביותר היא הדמוקרטיזציה של ענייני המדינה, המתבטאת כיום בהשתתפות העממית הרחבה הצומחת מרמת הכפרים והעיירות לעבר המועצות האזוריות ועד לשלטון המרכזי.
דמוקרטיה מלמטה ובדיקות המוניות
"מדיניות נחושה של בדיקות המוניות, אבחון מהיר, מעקב אחר החולים ומזון מבושל – כך השטיחה קרלה את העקומה". זו הכותרת בכתבת תחקיר שפורסמה בחודש שעבר בעיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט". ללמדנו שמה שנעשה בקרלה אינו בגדר נס או הברקה שאיש לא חשב עליה. ההצלחה היא תוצאה של נקיטת מדיניות נחושה המתבססת על התודעה החברתית המתקדמת של תושבי המדינה. במקביל לסגירת המשק (או "סגר" בלשון ממשלת הימין, השאולה משנות הכיבוש הארוכות), החלה המדינה בפרויקט ענק של אספקת מזון לאוכלוסייה, המשיכה לספק ארוחות צהריים למיליוני תלמידים בבתי הספר, שיכנה והאכילה 150 אלף מהגרי עבודה שנתקעו במדינה ללא אפשרות לשוב לבתיהם, הקימה מערך בריאות נפש ועוד.
המערכת הדמוקרטית "מלמטה", שהוקמה בקרלה עוד בסוף שנות ה-50, סייעה בתקשורת בין הממשלה לציבור במהלך המשבר. מאז פרוץ המגפה השכילו הרשויות המקומיות לשתף פעולה גם עם ארגוני החברה האזרחית ואיגודים מקצועיים. כך הצליחה המדינה להגיע במהירות לאזרח בשטח ולהקים מערכי טיפול מקיפים בקלות יחסית.
מערכת בריאות לכל
בקרלה קיימת מערכת בריאות אוניברסלית וחינמית. כתוצאה מכך היא המדינה שבה התמותה של תינוקות ושל נשים בלידה היא הנמוכה ביותר בהודו, ותוחלת החיים בה היא הגבוהה ביותר בהודו. ההתמודדות עם מגפת הקורונה היא דוגמה טובה להצלחתו של "מודל קרלה" הסוציאליסטי. כבר באמצע ינואר, כשהחלו להגיע דיווחים ממחוז ווהאן לגבי המגיפה, החליטה שרת הבריאות והרווחה המקומית, מנהיגת המפלגה הקומוניסטית ק"ק שאילג'ה (הידועה בפי המקומיים בשם "המורה שאילג'ה" על שם מקצועה) להתייחס ברצינות גמורה לסכנה הנשקפת מהקורונה.
השרה הקימה צוותי מומחים במטרה להחליט על מדיניות להתמודדות עם המגיפה, והורתה לבתי החולים במדינה להתכונן. בדרך זו זוהו הסטודנטים הנשאים שהגיעו מווהאן כבר בירידתם מהמטוס והדבקה המונית נמנעה. שאילג'ה הכריזה כמו–כן על סגר כללי כבר בשלב מוקדם מאוד, הצליחה לבודד את הנשאים וסביבתם במהירות, לפענח בדיקות מעבדה ולדווח על תוצאותיהן לנבדקים תוך 48 שעות בלבד. בי.בי.סי., רשת השידור הבריטית, כללה את השרה ברשימת "שרי הבריאות המצטיינים בעולם, שהצליחו להתגבר על הקורונה". ברשימה, מובן מאליו, לא מופיעים שמותיהם של יעקב ליצמן ושל יולי אדלשטיין.
ריקה הלוי
