ההתנתקות הגדולה: ארבע שאלות מרכזיות בעקבות יציאת בריטניה מהאיחוד

על מה היה המשאל ומה תוצאותיו?

בשבוע שעבר (23.6) החליטה בריטניה, במשאל-עם, לצאת מהאיחוד האירופי. תוצאות המשאל הפתיעו: 51.9% בעד יציאה ו-48.1% בעד השארות. שיעור ההשתתפות היה גבוה, מעל 72%. למחרת הודיע דיוויד קמרון, ראש הממשלה השמרני, שיזם את הממשל בתגובה ללחצים במפלגתו, על כוונתו להתפטר לאחר ועידת מפלגתו באוקטובר. הלירה שטרלינג הבריטית צנחה בשווקים הבינלאומיים בכ-10%. זו ראשיתה של רעידת אדמה כלכלית ופוליטית, שגלי ההדף שלה יהדהדו בבריטניה, באירופה ובעולם בשנים הקרובות. חבר בשמאל בלונדון אמר לי בבוקר שלמחרת: "כשהאינטרנציונליזם נפל בשבי הניאו-ליברליזם – העובדים מצביעים בעד נציונליזם".

 

למה נערך המשאל עכשיו?

היסטורית, בבריטניה קיימים הסתייגות רחבה מהאיחוד האירופי שבבסיסו הברית הצרפתית-גרמנית, וכן אי אמון במוסדות האיחוד שלא נבחרו ישירות ולכן נתפסים כלא דמוקרטיים וכמכרסמים בריבונות בריטניה. כבר ב-1975 נערך משאל עם בדבר השארות או יציאה מהשוק המשותף (EEC), תוצאותיו  אז היו 67.2% בעד השארות ו-32.8% בעד יציאה. מנהיגות המפלגות הגדולות הייתה, אז כעכשיו, בעד השארות. בין חברי הלייבור היה רוב ליציאה. המפלגה הקומוניסטית הבריטית תמכה, אז והשבוע, ביציאה.

2016-06-26_204849

פעילים קומוניסטים מפגינים בלונדון בעד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (צילום: מורנינג סטאר)

 

בריטניה לא הייתה בין החותמות על אמנת רומא (1957) שייסדה את השוק האירופי המשותף. בשנות ה-60, כשביקשה להצטרף, הטיל דה-גול וטו נגד הצטרפותה. בריטניה הצטרפה לבסוף ב-1973 תחת שלטון השמרנים בראשות אדוארד היית'.

לבריטים תמיד הייתה הרגשה שהם משלמים לאיחוד יותר מאחרים. ב-1984 הצליחה מרגרט תאצ'ר להחזיר במו"מ כספים רבים שבריטניה טענה ששילמה שלא בצדק לאיחוד. טוני בלייר מהלייבור הבטיח לקיים משאל עם  – ולא קיים. קמרון הבטיח משאל ב-2013 ונאלץ  לקיימו  כדי לשמור על אחדות מפלגתו השמרנית לאחר הזכייה בבחירות ב-2015 ומול מפלגת העצמאות הבריטית (UKIP) הימנית עוד יותר.

 

מהן ההשלכות הכלכליות של המשאל?

הממשלה בראשות ראש הממשלה החדש, שייבחר מבין השמרנים, תיכנס למו"מ על אודות יציאה שיימשך לפחות שנתיים אם לא הרבה יותר. יש אפשרות שבריטניה תנסה למצב את עצמה כלפי האיחוד כמו נורבגיה ושוויץ – תישאר בתוך חומת המכסים, תגביל כניסת כוח עבודה זר מהאיחוד, תשלם את חלקה בהוצאות האיחוד אבל לא תשתתף בחקיקת האיחוד. למרות אמירות של שר האוצר של גרמניה  שויבלה, כי "בפנים זה בפנים ובחוץ זה בחוץ" –הצדדים לא ירוויחו ממלחמה כלכלית.

 

מה ההשלכות לגבי אחדות בריטניה?

משאל העם הראה את מידת הפילוג בחברה הבריטית: צעירים (רובם בעד להישאר) מול מבוגרים (לצאת); משכילים (להישאר) לעומת לא משכילים (לצאת); האנגלים (55 מיליון) רצו לצאת בעוד שאר עמי בריטניה (10 מיליון) העדיפו להישאר. בתוך אנגליה: לונדון (8.5 מיליון) תמכה בהישארות לעומת שאר המדינה (ר' טבלה).

קרוב לוודאי שתוצאות המשאל בבריטניה יקרבו בחירות, אך כלל לא בטוח שהשמאל המפולג יזכה. בתנאים של מתח בין בריטניה לאיחוד ושל אי יציבות כלכלית, עשויה המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) לחדש את תביעתה למשאל עם להפרדות סקוטלנד מבריטניה, כפי שכבר רמזה ניקולה סטרוג'ן, השרה הראשונה של סקוטלנד ומנהיגת המפלגה. לא ברור אם האיחוד יקבל את סקוטלנד.

צפון אירלנד נהנית מכספים רבים מהאיחוד ומגבול פתוח לרפובליקה האירית. המפלגה הלאומית האירית "שין פיין" עשויה לחדש את הסכסוך עם היוניוניסטים וכבר הוציאה קריאה לאירלנד מאוחדת, מנותקת מבריטניה וחברה באיחוד האירופי. הסבירות של ממלכה מאוחדת המונה רק את אנגליה וויילס נעשית מוחשית יותר ויותר.

אבישי ארליך

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"