ההצבעה לרשימה המשותפת היא אמירה של התנגדות להסתה ולאפליה

הבחירות לכנסת, גורסים תמיד הפוליטיקאים, הן גורליות. אלא שהפעם, המציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית כופה את עצמה וקוראת לכלל המיואשים, המדוכאים והעשוקים לקחת אחריות על עתידם. זה נכון שבעתיים לגבי הציבור הערבי, החש מודר, מופלה ומאוים מאי פעם.

2015-03-02_194750

מודעה של הרשימה המשותפת בעיתון "אל אתיחאד"

 

בתור צעיר ערבי-פלסטיני, אזרח מדינת ישראל, אני רוצה להשפיע על המערכת הפוליטית במדינה ועל סדרי העדיפויות של הממשלה הבאה. אני רוצה להיות חלק מאלטרנטיבה פוליטית אמיתית, שבמרכזה עומדים שלום אמיתי וצודק עם העם הפלסטיני, ושוויון לאומי ואזרחי למיעוט הערבי בישראל. אני גם רוצה להעביר מסר לכל מי שרצה לדחוק אותנו אל מחוץ לגבולות המערכת הפוליטית הפרלמנטארית, דרך העלאת אחוז החסימה, שאנחנו עומדים איתנים, ושיש לנו תשובה ברורה מאוד לגזענות.

 

ההצבעה לרשימה המשותפת היא בראש ובראשונה אמירה של התנגדות; שלא ניכנע להסתה, להדרה, לאפליה, לתג מחיר, לדה-לגיטימציה, להשפלות, לניכור, לכיבוש, להתנחלויות ולמלחמות נפשעות. לא נסכים להיות אזרחים מדרגה שנייה במולדתנו, שאין לנו בלתה.

 

אבל זו לא רק תשובה, טבעית כשלעצמה, של מיעוט מדוכא ונרדף, אלא תשובה דמוקרטית, ערכית ואוניברסאלית. תשובה לא של הסתגרות ובדלנות, אלא של שותפות; לא של ייאוש, אלא של תקווה. זו הצבעה האומרת שבלי שלום צודק בין שני העמים, לא יהיה ביטחון ושקט לא רק בעזה וברמאללה, אלא גם בשדרות ובתל-אביב. יתרה מכך: האינטרס האמיתי של שני מיליון רעבים בישראל זהה לזה של שני מיליון מורעבים בעזה. זו הצבעה שדוחפת את "המדינה החלולה" לקחת אחריות לחברה, לחינוך, לבריאות, לתעסוקה, לרווחה ולהשכלה הגבוהה.

 

הציבור הערבי מקיף אומנם רק כ-20% מאזרחי המדינה וכ-15% מבעלי זכות הבחירה, אבל על המיעוט הזה, למוד המאבקים, רובצת אחריות היסטורית ראשונה במעלה. הציבור הזה נדרש, יחד עם כל הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים בחברה הישראלית, להדוף את הפאשיזם העומד במפתן הדלת. הניסיון ההיסטורי מוכיח כי הפאשיזם עובר ומשתלט לאו דווקא כשיש לו רוב, בפרלמנט או ברחוב, אלא כשהרוב האדיש משלים עם המצב ונאלם. אבל אנחנו, הערבים והיהודים שיצאנו נגד מלחמת הדמים בעזה ונגד מתווה פראוור וחוקי הלאום, לא מתכוונים להשלים או לשתוק.

כל מי שחפץ בחיים נורמאליים בארץ הזאת, חייב להיחלץ ממעגלי הפסיביות והייאוש, אליהם דוחף אותנו הימין מאז רצח רבין. יש לנו הזדמנות לחולל שינוי פוליטי ותודעתי, ולהוציא את שני העמים מהמבוי הסתום אליו הובילה ממשלת נתניהו-בנט-ליברמן. הצבעה לרשימה המשותפת היא הערובה היחידה לקול צלול ובלתי מתפשר נגד הגזענות, והיא הגשר היחיד לכינון אמנה חברתית חדשה, הנשענת על ערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה.

אני אצביע לרשימה המשותפת כי היא התשובה הדמוקרטית לגזענות. היא הזעקה של כל היהודים והערבים שמאמינים שיש דרך אחרת, ארוכה ומייגעת ככל שתהיה.

 

מוחמד ח'לאילה, הוא תושב מג'ד אל-כרום, בוגר תואר שני מבית-הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך" (עמ' 5)